--- סוף עמוד 211 ---
הכל רבינוביץ, אני פעם ראשונה בימי חיי הגעתי לשם. אז עלה רבינוביץ לחדרו של הפטריארך, ירד לאחר מספר דקות ואמר כי הפטריארך אחרי דיאליזה וכדי שלא תהיה מהומה על-ידו והתכנסות וגם כדי שהדבר לא יעורר את האחרים, הוא מבקש כי תחילה יעלה הרופא, אחר-כך הנוטריון ולאחר מכן תנורי ואני - אם נרצה. תנורי ואני הסכמנו לכך כי זה נראה טבעי בנסיבות העניין.
הנאשם מס' 1 טען כי לאחר כניסתם אל בית הפטריארך הורה הלה להגביל את מספר האנשים היכולים להיכנס בבת אחת אל חדרו (ת/2, גליון 13 ש' 7-12; עמ' 1540-1542; עמ' 144 ש' 16; עמ' 327 ש' 14 - עמ' 328 ש' 4). כך נמנע מעו"ד י' ויינרוט ומתנורי להיות נוכחים בעצמם בחדר הפטריארך כבר בשלב הראשון, כדי שיוכלו להיווכח באופן בלתי אמצעי בתהליך ביצוע ההתקשרות. תנורי העיד, כי נודע לו לראשונה שהוא ועו"ד י' ויינרוט לא יעלו אל חדר הפטריארך רק בעת שהמתינו בחדר ההמתנה, לאחר שהנאשם מס' 1 ירד אליהם ואמר כי בשל בריאותו הלקויה של הפטריארך העלייה אל חדרו תהיה ב"מנות קטנות" (עמ' 144 ש' 8-16). בצר לו, העלה הנאשם מס' 1 גרסה כבושה שלפיה הוא הציע במפורש לעו"ד י' ויינרוט לעלות בהתחלה יחד עם הרופא, אך הלה דחה את ההצעה: "ויינרוט אמר שהוא רוצה לעלות ואמרנו לו שיעלה עם הרופא אך הוא השיב שלא משנה, שהוא יחכה אחרי הרופא..." (עמ' 1608 ש' 14-19). גירסה זו לא זכתה לתימוכין מפי נוכחים אחרים ועו"ד י' ויינרוט כלל לא נחקר אודותיה במהלך החקירה הנגדית, אשר קדמה כמובן לעדות הנאשם מס' 1. מכאן, שהוא גם לא יכול היה להתייחס אליה בעדות הראשית. עוד יצוין כי ברגיל ושלא כמו במקרה דנן, הפטריארך נהג לקבל אורחים בחדר הכניסה ולא בחדר המגורים שלו. ודוק: עו"ד הרטבי, אשר ייצג את הפטריארכיה שנים רבות, זכה להיכנס אל חדר המגורים רק פעם או פעמיים במהלך כל השנים הרבות של הקשרים ביניהם. כל אימת שהפטריארך לא חש בטוב היו מבקשים מהם לצאת (עמ' 198 ש' 1-5).
ד(2) המהלך הנטען לביצוע החתימות על מסמכי ההתקשרות
--- סוף עמוד 212 ---
279. סדרי העלייה אל חדר הפטריארך וחתימת המסמכים: ראשון עלה הנאשם מס' 1 לבדו, זאת לבקשת זיסמן. הוא ירד עם המסמכים, כאשר עליהם חותמות חלקיות. בהמשך הוא עלה עם המסמכים שוב לבד, לאחר שהנאשם מס' 2 מילא בהם בכתב יד את סכום התמורה ואת התאריך. הסכומים מולאו בהנחיית נאשם מס' 1 (ת/20, גליון 10 ש' 7). לגרסת הנאשם מס' 1, המסמכים נמסרו לזיסמן והוא שוב ירד למטה (עמ' 1437 ש' 6-7). אז עלה הרופא, ד"ר אוסטפלד, לשם בדיקת הפטריארך. הוא נקרא לכך על-ידי זיסמן ועלה לבדו (עמ' 938 ש' 1-13). עתה, לגרסתו, נותר הנאשם מס' 1 עם יתר הנוכחים ותאם את סדר העלייה אל חדר הפטריארך (שם, ש' 7-13). בהמשך עלו הנאשם מס' 1 ועו"ד פרי. בשלב זה אף אליבא דגרסת הנאשם מס' 1 היו המסמכים כבר מלאים, לכאורה, לאמור חתומים בחתימות כתב היד ומוטבעים בחותמות (שם, ש' 9-17; עמ' 1438 ש' 1-3). לדברי הנאשם מס' 1 ועו"ד פרי, לאחר שהובהר כי המסמכים כבר נחתמו, נכנס עו"ד פרי אל חדרו של הפטריארך לשיחה בת 20 עד 30 דקות. גירסה זו מוגזמת, שכן היא נסמכת על שניים בלתי אמינים בעליל, שבמשך זמן רב, כולל בהליך משפטי, המציאו גרסה אחרת באשר להשתלשלות האירועים באותו זמן. לפי עדות ד"ר אוסטפלד, הרופא שהיה אז בחדר הפטריארך, עו"ד פרי שהה בחדר "לא יותר" משמונה עד עשר דקות (עמ' 966 ש' 17-18). זמן מה לאחר מכן ירדו עו"ד פרי והנאשם מס' 1 למטה, כדי לקרוא לעו"ד י' ויינרוט ולתנורי. אלה, בליווי הנאשם מס' 1, עלו אל חדר הפטריארך, אף זאת לדקות ספורות בלבד.