--- סוף עמוד 221 ---
הפטריארך לא חתם עליהם כלל. אכן, לדברי הפרקליט הוא רצה ליצור רושם של שיחת נימוסין, אולם מטרתו הייתה להתרשם האם הפטריארך באמת הבין על מה מדובר (עמ' 379 ש' 19-20), שכן חששו היה מניסיון התנכרות להתקשרות, בתואנה של פגם בכריתת החוזים עקב חוסר כשירות לבצע את העסקה, ולא בשל טענת זיוף. המידע שהיה בידו הובילו לנקוט יתר זהירות בנושא, שכן הוא שמע שאצל הפטריארכיה "מסמך זה לא מסמך וחתימה זו לא חתימה" (עמ' 312 ש' 2-8).
290. על רקע האמור, ובהינתן כי הפטריארך יכול היה להבין שהאורחים באים לברכו לרגל החג הממשמש ובא, ונוכח הדברים העמומים והקצרים שהשמיע עו"ד י' ויינרוט, כמו גם העדר תיעוד כלשהו שיכול היה להיות מוצג לפני הפטריארך או הצגת שיקים או שטרי כסף - ניתן להסיק כי לא הייתה כל משמעות של ממש לשיחה. אכן, עו"ד י' ויינרוט ותנורי, כמי שהיו בטוחים שזה עתה נחתמה עסקה כדת וכדין, יכלו לראות בשיחה זו "אישור" עקיף לעסקה. ספק אם אלה היו פני הדברים לו ידעו אז את האמת לאמיתה, דהיינו שהפטריארך כלל לא חתם על המסמכים והנוטריון פרי לא נכח בעת ביצוע החתימות, בניגוד למה שהצהיר בפניהם דקות ספורות קודם לכן. אפשר שאז היה לאותה שיחה הקשר אחר לגמרי גם מבחינתם. ואכן, זהו טיבו של "שיח חרשים", כאשר במוחו של כל אחד נטועות מחשבות על עובדות שונות לחלוטין.
291. אמת, הנאשמים נטלו סיכון מסוים באפשרות שהדבר יתגלה במהלך השיחה בין עו"ד ויינרוט ובין הפטריארך. עם זאת, הם היו מודעים למצבו של הפטריארך ולכך שויינרוט היה מודע לקוצר הזמן שיש לו לשהות במחיצת הפטריארך. חלופות אלו, והאפשרות שעמדה להם להודיע על ביטול העסקה בכל שלב ולהטיל את האחריות על הפטריארך המתכחש לעסקאות שהוא מבצע, צמצמו ביותר את הסיכון הממשי. הערפול והחשאיות שיצרו גרמו לניצולו עד תום של מצבו הרפואי והפיסי של הפטריארך. יוטעם כי גם באשר לשיחה האמורה בין הפרקליט לפטריארך, חטא הנאשם מס' 1 לאמת והוסיף לתוכנה פרטים נוספים. לטענתו "ויינרוט שאל את הפטריארך אם הוא שמח עם העסקה שעשינו והוא השיב כי הוא מאוד מאוד שמח" (עמ' 1439 ש' 1-2). גם בכך ניסה הלה לעגן את ביצוע העסקה, ברם, באין אימות לכך מפי הדובר עצמו או כל נוכח אחר, ניתן לייחס זאת לאי האמון בדברי הנאשם מס' 1 באשר להתרחשויות באותו היום בבית הפטריארך. להשלמה רק יצוין עוד כי הנאשם מס' 2 אף הרחיק לכת עוד יותר, ובחקירתו במשטרה טען כי עו"ד י' ויינרוט אמר לו שהוא שאל את הפטריארך "אם הוא חתם ואם הוא יודע על מה הוא חתם" (ת/21, גליון 12 ש' 27-28).