302. העברת שלושה וחצי מיליון דולר במזוודה: מעבר לשאלת התייצבותם של שני הכמרים, עולה לדיון גם נושא העברת הכסף במזוודה, שמכוחו מסביר נאשם מס' 1 את עובדת העברת חלק מתמורת השיקים אל חשבונותיו. לגרסת הנאשם מס' 1, מזוודת הכסף הייתה מצויה אצל בנו צבי המתגורר בירושלים. נאשם מס' 1, אשר נסע עם הכמרים לפגוש את טויב בבני ברק, עצר בדרכו בְּבֵית בנו, שם הועמסה המזוודה אשר נמסרה לכמרים. עדותו בנושא נתמכה בעדותו של הבן (עמ' 1897 ואילך) ובפלט שיחות הטלפון ת/141, שבו מופיעה שיחה ביניהם בשעה 8:27 של יום א', ה-16.4.00. כמו כן נתמכת הגרסה בעדותו של הנאשם מס' 2, שהעיד כי ראה את הכמרים מוציאים מזוודה מתא המטען של הרכב שבו נהג נאשם מס' 1 (עמ' 1681 ש' 7-10).
--- סוף עמוד 230 ---
303. למרות שלגרסת הנאשמים בנו של הנאשם מס' 1 הוזמן במפורש למלון הילטון, כדי לעדכנו אודות האפשרות שאביו יבוא ביום א' ליטול את המזוודה - גרסה שכבר נדחתה קודם לכן - הוא לא העיד במשטרה אודות מפגש זה (עמ' 1901 ש' 1-4), אף אם העיד שם על מסירת המזוודה. כאמור, גם לא הייתה מניעה לערוך תיאום זה טלפונית, שהרי הבקשה ממנו הייתה רק להימנע מלעזוב את הבית ביום א' בבוקר. הבן צבי גם העיד כי הוא לא ידע מה תוכנה של המזוודה, אף אם העלה בדעתו שמדובר בכסף מזומן (עמ' 1897-1898). אכן, גרסת תשלום במזומן היא תמיד קשה לסתירה, באין ראיות חיצוניות אמינות לסתור אותה. לרוב, העדות על ביצוע התשלום באה מפי מעוניין בדבר, בין אם הוא בעל הדין עצמו ובין אם הוא מקורב לבעל הדין. כך גם בענייננו - העדויות באשר לביצוע התשלום במזומן באו מפי הנאשם מס' 1 עצמו ומפי בנו. בל נשכח שמדובר בתשלום מזומן לאנשים, שאף לגרסת הנאשם מס' 1 הוא לא הכירם כלל. ואכן, התמיהה היא רבה. מטיבה של גרסה מעין זו, שהיא נבחנת בפרטיה הקטנים. כאן ניתן למצוא בה כמה וכמה כשלים, זאת גם אם נניח לרגע שבאמת היו כמרים. ראשית, הטענה למפגש במלון הילטון לצורך עריכת תיאום מוקדם לאפשרות שיהיה צורך במזוודה, נדחתה לעיל. נקבע, שהדבר מהווה רק תירוץ בידי הנאשמים לעזוב לזמן מה את הממתינים במלון המלך דוד, כאשר אלה חיכו לאישור אנשי הפטריארך לגשת אל ביתו. זאת ועוד, לא ברור מדוע הנאשם מס' 1 לא לקח עמו את המזוודה עוד ביום שישי ומסר אותה ישירות כנגד שלושה שיקים: אחד מהמעטפה של השיקים על סך של מיליון וחצי דולר ושניים מהמעטפה השנייה, של השיקים על סך של מיליון דולר. בכך היה נאשם מס' 1 מרצה את הפטריארך ביתר שאת ומבטיח מראש את החיסכון בעמלות פריטת השיקים, עמלה שהנאשמים ספגו לדבריו. הדבר גם יכול היה לחסוך ממנו חלק מהטרחה ביום א', יום נסיעתו חזרה אל ביתו בחו"ל.