בעדותו לא יכול היה בנו של הנאשם מס' 1 לציין במדויק את מועד נטילת המזוודה על-ידי אביו (עמ' 1904 ש' 16-18). כזכור, הוא גם השמיט בחקירה במשטרה את נושא המפגש המוקדם. הסברו בנושא היה כי הוא לא זכר את העניין. הסנגורים הוסיפו וטענו כי טבעי שהבן צבי לא יזכור עניין כה פעוט ערך. לא כן הדבר. אין מדובר בשיחת טלפון גרידא, אלא בהזמנה דחופה של הבן להגיע לבית מלון רק כדי לומר לו שיישאר בבית (וזאת כאמור ניתן היה לומר לו גם בטלפון או במלון המלך דוד). כאמור, באין אימות אובייקטיבי, נבחנת גרסה מעין זו על פרטיה הקטנים. בהקשר דומה נפסק בע"א 463/89 האפוטרופוס על נכסי נפקדים נ' שדידה (פ"ד מה(5) 857, 864-865):
--- סוף עמוד 231 ---
ככלל, יש להיזהר מלהסתמך על עדויות כאלה, שאינן נתמכות בשמץ של ראיה אובייקטיבית. העובדה שהשניים, המשיבה ועבאס, העידו שהיא רכשה את הנכס מאחיה, אינה עושה את הסתירות שעמדתי עליהן לשוליות, כדעת חברי. קל הדבר ביותר להציג גירסה כללית, אך אמינותה של גירסה כללית נבחנת בפרטיה. כאן חשיבותה של החקירה הנגדית, החודרת פנימה לפרטי הדברים. כשאלה מופרכים, נופלת הגירסה הכללית. לגירסת המשיבים אין כל ראיה אובייקטיבית.
בולט היה רצונו של הבן צבי להתאים את דבריו לגרסת אביו. דא-עקא, התאום לא היה מושלם, זאת לא רק באשר לפגישה המקדימה כביכול במלון הילטון ובאשר למועד שבו נלקחה המזוודה, אלא גם לגבי הנוכחים באותו מעמד. לפי גרסת הנאשם מס' 1 הוא הגיע אל בית בנו עם שני הכמרים, בטרם הנסיעה מחוץ לעיר. חרף זאת טען הבן צבי שהאב הגיע לבד. כך העיד בנושא במשטרה: "הורדתי לו את זה, הוא הגיע עם רכב שכור, למיטב זכרוני, לבד, זה היה בשעות היום" (אמרה מיום 23.6.00, כמפורט בחקירה הנגדית בעמ' 1903 ש' 9-11). בעדותו ניסה לפרש כי התכוון לשלב שבו אביו עלה למעלה, אלא שלבד מכך שהסבר זה נשמע דחוק, הוא לא העיד כי ראה כומר או כמרים עם אביו, למרות שלדבריו ירד למטה לשים את המזוודה בתא המטען. לפי גרסת הנאשם מס' 1, אחד מהכמרים יצא בשלב זה מכלי הרכב לראות את הכסף שבמזוודה. כך העיד בנושא: "ניגשתי לבני בגאולה וביקשתי שיוריד לי למטה את המזוודה שיש לו למעלה. הוא הוריד את המזוודה שהייתה כבדה ושם אותה בבגאז' של האוטו שלי. ביקשתי מאחד מהכמרים לצאת החוצה, פתחתי מעט את המזוודה והראיתי לו שחלק מהכסף כבר יש לי" (עמ' 1459 ש' 16-19). ההסבר של הבן צבי, כי בשלב זה הוא כבר לא היה במקום אינו יכול להתקבל, שהרי מדובר במסכת אירועים רצופה. הוא גם לא העיד שראה אדם כלשהו בתוך הרכב. הנה כי כן, הוא שאמרנו לעיל, התיאום בפרטי נושא זה לא היה מושלם.