אכן, פלט שיחות הטלפון ת/141 (וגם נ/97) מלמד על שיחה שהתקיימה בין הנאשם מס' 1 ובנו בבוקר יום א' (שעה 08:27), ברם שיחה שכזו בין אב ובנו, שעות ספורות לפני חזרת האב לחו"ל, אינה מחזקת בהכרח את גרסת ההגנה. כאמור לעיל,
--- סוף עמוד 232 ---
נמצאו בה כה הרבה בקעים וסדקים, עד שניתן לקבוע כי גרסת התשלום באמצעות המזוודה אינה משקפת את האמת. אמנם, בשנת 1995 ביצע הנאשם מס' 1 תשלום מזומן לפטריארכיה באמצעות מזוודה שאותה הביא, אלא שאז היו עדים נוספים אשר יכלו לאמת את הגרסה, דוגמת עו"ד מסר (עמ' 134 ש' 1-5), מה שאין כן כאן. יוטעם, כי כל אימת שנאשם מס' 1 צריך להסביר ביצוע תשלום עלום, צצים מזוודה או תיק יד (רק לתשלום משנת 1995 היו עדים לדבר). כך היה ההסבר לגבי חלק מהתשלום המיועד לתיקון השני של עסקת בית שמש, שנחתמה כביכול יחד עם המסמכים שבמחלוקת, מבלי שבאותו מעמד נטען לתשלום תמורה כלשהי. עוד יוטעם, כי מפליא שמראש היה במזוודה סכום המתאים בדיוק לחסר, כדי להשלים לתשעה מיליון דולר, נתון שלא היה ידוע מראש: לפי הנטען, החלפן טויב הצליח לגייס ארבעה וחצי מיליון דולר, מהם שבע מאות אלף דולר במזומן והיתרה, 3.8 מיליון דולר, בחלוף יומיים וכנגד פתק על סכום זה שמסר לכמרים. החלפן גרוס הצליח באותו יום לגייס במזומן מיליון דולר בלבד. חסרים אפוא שלושה וחצי מיליון דולר, שהנאשם מס' 1 הביאם מביתו מראש, לפני השלמת מלאכת פריטת השיקים. ודוק: לפי הנטען, זה הסכום שהיה במזוודה שכן אין טענה כי בנו של הנאשם דאג לסכום זה לפני שהוריד את המזוודה. הנה כי כן, שוב מקריות מופלאה שבמכלול נסיבות העניין וחוסר אמינותו של נאשם מס' 1 - לא ניתן לקבלה.
304. זאת ועוד, לדברי הנאשם מס' 1, הפטריארך ביקש ממנו לפרוט את השיקים. הוא, כאמור, לא ידע שיזדקק לכספי המזומן שבמזוודה. אף-על-פי-כן, הוא ידע לומר מראש לחלפן גרוס, כי חלק מהכסף לא יומר למזומן, אלא יהיה צורך להעבירו לחשבונות בנק בחו"ל. כך העיד גרוס במשטרה בנושא זה: "הסיבה שאני העברתי לחו"ל היא שרבינוביץ ביקש שאני אשלח לחשבון בחו"ל" (ת/134, גליון 5 ש' 14-15). ואיך נדע שהנאשם מס' 1 ידע מראש - בניגוד לכל גרסאותיו והרציונאל שעומד מאחוריהן - כי יהיה צורך להעביר כספים לחו"ל? גרוס מאיר את עינינו מעט קודם: "כמה ימים לפני חתימת העסקה רבינוביץ התקשר אלי ואמר לי שיש לו שיקים בנקאיים בסכום של 4.5 מיליון דולר בשלושה שיקים (מראש הוא כביכול ידע מה לבסוף יביאו הכמרים - מ' ג') ואמר שצריך לפרוט אותם חלקי כלומר חלק למזומן וחלק הוא אמר לי שצריך לשלוח אותם לפי הוראותיו לחשבון אחר" (שם, גליון 4 ש' 3-5). מיותר יהיה לומר, שנאשם מס' 1 לא טען כי הפטריארך ביקש ממנו אי פעם להעביר כספים לחשבונות בחו"ל. אז, כזכור, הוא גם לא ידע שיהיה צורך במימון חלקי שלו בכספי מזומן שבמזוודה. ואכן, את העדפתו המקורית להמיר את כל השיקים למזומן, במקום