--- סוף עמוד 234 ---
האוכל במלון, עליתי במדרגות ואז ראיתי שני כמרים נכנסים. התקרבתי אליהם והם שאלו אם אני מר רבינוביץ ואישרתי זאת. הם אמרו שהפטריארך שלח אותם אלי. ביקשתי לראות מה יש להם והראו לי שהוא נתן להם שקים של תשעה מיליון דולר, לא יותר, וביקשו שאלך איתם להמיר" (עמ' 1459 ש' 4-7; וראו גם: עמ' 1569 ש' 4-20; ת/2, גליון 16 ש' 17-18; ת/3, גליון 9 ש' 25-26). גם הנאשם מס' 2 העיד כי הנאשם מס' 1 הגיע ביום א' (16.4.00) לפגישה עם החלפן טויב, כאשר הוא מלווה בשני כמרים (עמ' 1679 ש' 2-3). עוד תמך בגרסה זו באופן חלקי, כפי שניווכח בהמשך, החלפן טויב בעצמו.
308. הסתירות שעליהן עמדנו לעיל, באשר למפגש שכביכול התקיים בין הנאשם מס' 1 ובין בנו צבי ביום ראשון בבוקר, בכול הנוגע לנוכחות שני הכמרים ברכבו של הנאשם מס' 1, מלמדות כי קיים ספק בדבר הימצאותם באותו מעמד. כך גם הסתירות באשר ללבוש של אותם שניים. שלושה טוענים שראו את הכמרים: שני הנאשמים וטויב. דא-עקא, בפרטי העניין יש לכל אחד מהם גרסה משלו. בעוד שנאשם מס' 1 מדבר בביטחון על כך ששני האנשים אשר לגרסתו התלוו אליו לבשו בגדי כמורה (עמ' 1568 ש' 10-11; ת/3, עמ' 2 ש' 17), שולל זאת טויב לחלוטין. לשאלה כיצד ידע שמדובר בכמרים השיב: "נאמר לי, אני לא ידעתי כי הם לא לבשו מדי כמורה" (עמ' 1201 ש' 6-7, זאת להבדיל מהכמרים שהגיעו יומיים לאחר מכן לקבל את יתרת הכסף, שלגרסתו לבשו בגדי כמורה: עמ' 1218 ש' 16-17). כך פשוט, חד וחלק. והנאשם מס' 2? גרסתו ניטרלית: "אני זוכר בגדים כהים אך איני זוכר אם היו בגלימה או לא אך אני זוכר בוודאות פרצופים של כמרים. הייתי הרבה בפטריארכיה ואני יודע כיצד נראים פרצופים של כמרים, לא היה לי ספק שאלה כמרים" (עמ' 1754 ש' 1-3). ואכן, גם טויב התמקד בזיהוי המתלווים אל נאשם מס' 1 ככמרים, לפי המראה שלהם: "ברור היה כי הם לא מהמגזר שלנו כי היה להם זקן וקוקו. כאלה טיפוסים לא רואים ברחובות בני ברק" (עמ' 1201 ש' 8-9). בניגוד לשני האחרים, טען נאשם מס' 2 בחקירה שרק לאחד מהם היה קוקו קטן (ת/21, גליון 11 ש' 6-7; ת/22, גליון 10 ש' 19-21). קשה לבסס תשתית עובדתית על סמך גרסאות אלו. כל שכן עת מדובר באנשים שהאמינות היא מהם והלאה. באשר לחוסר האמינות של הנאשמים כבר עמדנו לעיל ועל חוסר אמינותו של טויב ניתן ללמוד, כפי שניווכח להלן, ממהלכיו מול המשטרה בשלב החקירה. לדבריו, הוא מסר שם דברים שקריים בכדי "להרוויח זמן" (למשל: עמ' 1204 ש' 10-11) והוא אף לא הכחיש כי אין בכוונתו לומר אמת כדי שלא ייחשב ל"מויסר".