--- סוף עמוד 235 ---
309. גם באשר לגיל הכמרים לא הייתה תמימות דעים. נאשם מס' 2 סבר שמדובר באנשים בני 30 (עמ' 1754 ש' 8) ואילו נאשם מס' 1 העיד על מבוגרים יותר: "אולי 40. אני חושב שבגיל האמצעי של החיים" (עמ' 1569 ש' 13). זאת ועוד, במהלך חקירת המשטרה נתן טויב להבין כי למעשה כלל לא היו שני כמרים. כיוון שהסתבך בענייני מס הכנסה הוא עמד על מסירת פרטים לגבי האירוע דנן, כנגד הקלות בעבירות האחרות שבהן נחשד. הוא דיבר על קיומם של שני כמרים, אולם משהתבקש לאשר זאת השיב "בינתיים יש כמרים" (ת/143ג). הווי אומר, גרסתו בנושא היא על תנאי. אמנם זיכרוני הדברים מחקירת טויב התקבלו למען הנוחיות, מבלי שהסנגורים מסכימים לקבילותם ולאמיתות תוכנם (עמ' 1278 ש' 4-13), אולם לענייננו אין לכך כל נפקא מינה, זאת לא רק מכיוון שהחוקר ארביב העיד על עצם האמירה, אלא בעיקר מכיוון שטויב עצמו כלל לא חלק על אמיתות דבריו אלה במהלך החקירה. אמנם, במשפט הוא חזר על גרסתו המקורית, תוך שהוא מטיח כלפי החוקרים האשמות על הפרת סיכום, כאשר בניגוד למובטח לו, לטענתו, הם תיעדו את דבריו בזכ"ד. עם זאת, את דבריו דלעיל במשטרה כפי שתועדו על-ידי החוקר הוא לא הכחיש, אלא הסבירם כתעתועי חקירה מצדו, כדי שהמשא ומתן עמו לא יעלה על שרטון (עמ' 1203-1204). לדבריו, מדובר בשקרים אשר נועדו לספק את החוקרים במטרה להשיג פריבילגיות בתיק האחר שבו הוא נחקר (עמ' 1183 ש' 17 - עמ' 1184 ש' 14; עמ' 1186 ש' 1-4; עמ' 1190 ש' 4-8), זאת גם אם השגתן של פריבילגיות אלו הייתה כלשונו כרוכה "במחיר של דריסת אנשים נוספים" (עמ' 1194 ש' 5-7). הוא שאמרנו לעיל - דבריו אינם מצטיינים באמינות יתרה.
310. נושא נוסף מתקשר לתשלום במזומן, בסך של שבע מאות אלף דולר. כזכור, החלפן טויב הצליח באותו יום לקבל כנגד השיקים סכום מזומן בשיעור האמור. היתר הועבר בחלוף יומיים כנגד פתק בכתב שאותו מסר טויב. לדבריו, בפתק היה רשום כי "תמורת פתק זה אתן 3.7 מיליון דולר או שאולי היה כתוב בו שתמורתו אתן את יתרת הסכום" (עמ' 1218 ש' 1-2). ההסבר לסכום הרשום במקום 3.8 מיליון דולר נעוץ ברצונו לקבל את דמי עמלתו (שם, ש' 4). לטענת המאשימה, גם בנושא זה הגרסאות הסותרות שמסרו המעורבים (שני הנאשמים וטויב) נובעות מתאום בלתי מושלם ביניהם. ואכן, בחקירה במשטרה טען הנאשם מס' 1 כי הוא לא נכח בעת העברת סכום המזומן הנ"ל על-ידי טויב (ת/3, גליון 11 ש' 10-12. בחקירה שהתקיימה לפני כן, ת/2, הוא התעלם מנושא זה כליל). בחקירה בבית המשפט, לאחר שכבר נשמעה עדותו של טויב וכאשר דברי נאשם מס' 2 במשטרה כבר היו ידועים לו, שוב שינה את דבריו (עמ' 1473 ש' 13-20. וראו גם: עמ' 1565-1566):