--- סוף עמוד 36 ---
וחתומים בכתב יד, מבלי שהוא ראה את הפטריארך חותם עליהם, הביע גם הנאשם מס' 2 תדהמה (שם, גליון 13 ש' 20-22; ת/23 גליון 5 ש' 18-24). לדבריו, הוא שמע את עו"ד פרי מאשר בפני עו"ד ויינרוט כי הפטריארך חתם על המסמכים בנוכחותו (ת/22, גליון 14 ש' 3-4). פרי אף אמר לו, שזו הייתה גרסתו עת נחקר אודות הפרשה במשטרת ירושלים, באחת מפגישותיהם לאחר חקירתו (ת/23, גליון 9 ש' 23-25). יתר על כן, לטענת הנאשם מס' 2, למרות שמלכתחילה עמדה על הפרק האפשרות שהחותמות יוטבעו על המסמכים מראש - שכן אלה נמסרו לפטריארך מבעוד מועד - הרי שבפועל אמרו לו הנאשם מס' 1 ועו"ד פרי, כי גם החותמות הוטבעו באותו מעמד, בנוכחותם ובנוכחות ד"ר אוסטפלד (ת/22, גליון 14 ש' 9-15).
מכל מקום, אליבא דגרסת הנאשם מס' 2 במשטרה, החותמות הוטבעו על-ידי הפטריארך עצמו (שם, ש' 10-11) ולא על-ידי הנאשם מס' 1 במצוותו של הפטריארך, כפי שהלה טען בחקירותיו. לדברי הנאשם מס' 2, הוא לא שמע מהנאשם מס' 1 "שום פרט בעניין ההחתמה" (ת/23, גליון 3 ש' 12). כמו הנאשם מס' 1, גם הנאשם מס' 2 הכחיש כי ידע על כך שהחותמות על גבי מסמך התיקון השני להסכם בית שמש נעשו בטכניקה של פוטומונטאז' או כי היה לו קשר כלשהו לזיוף החותמות בדרך זו (ת/23, גליון 8 ש' 10-20). עם זאת, בניגוד לנאשם מס' 1 שטען כי ראה את המסמך המקורי במו עיניו, הנאשם מס' 2 לא זכר אם ראה את המסמך הנושא את החותמות המקוריות (שם, גליון 7 ש' 13-14)
ג(2) גרסת הנאשם מס' 2 לגבי תשלום יתרת התמורה עבור עסקת ירושלים
40. באמרתו הראשונה במשטרה, מיום 21.6.00 (ת/20), אישר הנאשם מס' 2 את גרסת הנאשם מס' 1 בכול הנוגע לקיומו של המפגש המשולש ביניהם ובין החלפן טויב מחוץ לסניף בנק דיסקונט ברח' עקיבא בבני ברק, בנוכחותם של שני הכמרים. בדומה לנאשם מס' 1, גם הנאשם מס' 2 עמד על הקושי של טויב לפרוט את השיקים עקב סירוב הבנק, ועל התערבותו של עו"ד י' ויינרוט בנדון, בעקבות שיחת הטלפון שנעשתה אליו (ת/20, גליון 5 ש' 6-8, 15-23; ת/21 גליון 10 ש' 28 - גליון 11 ש' 18).
עם זאת, מהשוואת גרסאותיהם של הנאשמים בהקשר זה מצטיירים מספר הבדלים, בחלקם מהותיים ביותר: ראשית, אליבא דגרסת הנאשם מס' 2, טויב מסר את הכסף שהצליח לפרוט, בסך של שבע מאות אלף דולר, לידי הנאשם מס' 1 (ת/20, גליון 5 ש' 23-25, גליון 8 ש' 5; ת/21 גליון 11 ש' 21-23); בעוד שלגרסת האחרון, כפי שפורט לעיל, טויב הוא שמסר את הכסף לידי הכמרים, כאשר הוא עצמו כלל לא נכח במקום ורק התעדכן