נאשם מס' 2 הכחיש זאת. דא-עקא, דבריו בעת חקירתו במשטרה מתיישבים יותר דווקא עם גרסתו של עו"ד פרי, מאשר עם גרסתו בבית המשפט. ואמנם, מדבריו של הנאשם מס' 2 במשטרה מתקבל הרושם כי הקושי של הפטריארך לחתום בכתב יד
--- סוף עמוד 47 ---
הועלה בפני עו"ד פרי על-ידו ועל ידי הנאשם מס' 1 באופן יזום וכעניין עיקרי, ולא אגב ניסיונו של הנאשם מס' 2 לברר כיצד נוהגים במקרה של חוסר יכולת לחתום. כמו כן, בדבריו של הנאשם מס' 2 במשטרה אין כל זכר לכך שהוא צידד דווקא בלקיחת טביעת אצבע במקרה כזה (ת/23, גליון 4 ש' 24-27).
53. בכול הנוגע למעמד החתימה גופו התקשה הנאשם מס' 2 לזכור האם בשלב שבו מילא בכתב ידו את סכומי התמורה על גבי מסמכי הסכם ירושלים והתיקון השני להסכם בית שמש, כבר היו המסמכים מוטבעים באיזו מן החותמות או חתומים בכתב ידו של הפטריארך. לטענתו, הקושי לזכור האם היו או לא היו חותמות או חתימות על גבי המסמכים, כאשר הוא התבקש למלא בהם את סכום התמורה, נובע מכך שמילוי הסכום נדרש רק בחלק מהמסמכים והוא ארך שניות בודדות בלבד (עמ' 1714 ש' 8-11, ש' 19-20) מה גם שלא הוא זה שבדק את החותמות בזמן האירועים (שם, ש' 18).
פשיטא, גרסתו זו של הנאשם מס' 2 אינה עולה בקנה אחד עם הדברים שמסר בעניין זה עת נחקר במשטרה. כך, באמרתו מיום 21.6.00 (ת/20) ציין הנאשם מס' 2, כי בעת שמסמכי העסקאות הורדו לראשונה על-ידי הנאשם מס' 1 והוא מילא בהם את סכומי התמורה, "הם עדיין לא היו חתומים ע"י הפטריארך" (שם, גליון 4, ש' 5-6). בדומה, באמרתו מיום 2.7.00 (ת/21), עת נשאל האם החותמות כבר היו מוטבעות על גבי המסמכים בשלב זה, השיב: "אני הסתכלתי על המסמכים והם לא היו חתומים בחותמות הפטריארך" (שם, גליון 9, ש' 23-22).
זאת ועוד, הסבריו של הנאשם מס' 2 לשוני בעניין זה, בין גרסתו בבית המשפט ובין גרסתו במשטרה, אינם מתיישבים זה עם זה. כך, למשל, את אמירתו שלפיה באותו שלב המסמכים לא היו חתומים בחתימת הפטריארך, הסביר באינפורמציה ששאב מהתצהירים בהליך האזרחי (ת/80א ו-ת/80). נאמר שם כי הנאשם מס' 1, עו"ד פרי והרופא שהו בשלב החתימה על-ידי הפטריארך בחדרו של האחרון. במצב דברים זה הסיק הנאשם מס' 2, כי לא יכול להיות שכבר הייתה חתימה של הפטריארך על גבי המסמכים בעת שאלה הורדו לראשונה ללובי שבקומת הכניסה (עמ' 1715 ש' 4-6). דא-עקא, הסבר זה עומד בסתירה לדבריו בת/21, בנוגע לחותמות. שם ביסס את גרסתו על מבט עין במסמכים ולא על מסקנה שהסיק מן האמור בתצהירים. ניסיונו של הנאשם מס' 2 לנמק את הבדלי הגרסאות בשוני הנעוץ במידת הבולטות לעין של חתימה בכתב יד לעומת חותמות (עמ' 1716 ש' 16-18), איננו משכנע. אלה הם פני הדברים, בפרט נוכח