3. קבלת הסכמת הפטריארך לארח בביתו את הפמליה, ביום 14.4.00;
4. קבלת רישום הערת האזהרה למען חברת הימנותא, בכול הנוגע לעסקת רחביה וטלביה.
הנסיבות המחמירות הנטענות בכתב האישום באות לידי ביטוי כדלקמן: סכום המרמה העצום שבו מדובר, לרבות הרווח העצום הצפוי מעסקאות בית שמש והרכבת; התכנון והתחכום שבהם נקטו הנאשמים; ניצול רגישותה של מערכת היחסים בין מדינת ישראל ובין הכנסייה היוונית אורתודוכסית, מבחינה דתית ופוליטית; ההערמה המתוחכמת על רשויות המדינה; ניצול הרגישות והחששות שהיו נחלת רשויות המדינה בכול הנוגע לגורל קרקעות ירושלים, לקראת תום תקופות החכירה מהכנסייה; ניצול אישיותו הדתית רמת המעלה של הפטריארך מחד גיסא והמבוגרת מאוד מאידך גיסא, וניצול העובדה כי תוצאות מעשי המרמה והזיוף אמורים היו להתגלות רק כעבור שנים רבות.
62. ניתן להקדים ולומר כבר עתה, כי את שתי העבירות הראשונות המיוחסות לנאשמים יש לדידי לראות כעבירה אחת רבת פריטים, המגבשים יחדיו עבירה אחת בלבד, ולא כעבירות נפרדות. בהקשר לכך נפסק בדנ"פ 4603/97 משולם נ' מ"י (פ"ד נא(3) 160, 184-185):
--- סוף עמוד 55 ---
כאשר הפריטים השונים מהווים רצף אחד, הנעשה בגדריה של תכנית עבריינית אחת, ניתן להשקיף עליהם לא רק כעל עבירות רגעיות ונפרדות אלא גם כעל עבירה רגעית אחת, המתבצעת ברצף של זמן, בעלת ריבוי של פריטים.
...
פרקי הזמן שבין פריט לפריט צריכים, מטבע הדברים, שלא להיות ארוכים מדי... המבחן הוא בסופו של דבר מבחן של שכל ישר. העבירה רבת-הפריטים תחול בכל אותם מצבים שבהם הסתכלות על האירוע העברייני מובילה את המסתכל לכלל מסקנה כי תהא זו גישה מלאכותית, להשקיף על האירוע כעל מספר עבירות כמספר הפריטים וכי ההסתכלות הנכונה, המשקפת באופן אמיתי את התופעה העבריינית, היא זו הרואה באירוע מכלול אחד המבוסס על מספר פריטים. זאת ועוד: תנאי להכרה בעבירה רבת-פריטים הוא כי האינטרס החברתי המוגן בעבירה מאפשר את קיבוצם של מספר פריטים המצויים על רצף אחד לכדי עבירה אחת, רבת-פריטים. על כן, ניתן לקבץ מספר גניבות לעבירה אחת רבת-פריטים, תוך שהעונש בגין כל הפריטים יהיה כעונש בגין גניבה אחת.
(וראו גם: ע"פ 446/01 רודמן נ' מ"י, פ"ד נו(5) 25, 40-42).
לעניין זה סבורני כי הפיצול שיוצר כתב האישום, בין קבלת הסכמתן של רשויות המדינה ליטול חלק בעסקת ירושלים ובין קבלתם הפיסית של עשרים מיליון הדולרים שנועדו למימונה, הוא מלאכותי במהותו ואין מקום לקבלו. תכלית העבירות הנטענות היא נטילת הכספים אשר יועדו לביצוע העסקה, כולם או מקצתם, לכיסיהם של הנאשמים. ממילא העסקה לא הייתה ניתנת להגשמה לו הושגה רק הסכמת רשויות המדינה לביצועה, ללא העברת הסכום הדרוש למימונה. זהו אם כן רצף של תוכנית