חמישית, בחתימות שבמחלוקת נפוצה הווריאציה הקשתית של הקו האנכי בסימן הראשון של החתימות, הדומה בצורתה ל"מקל של סבא", בעוד שבדוגמאות החתימה וריאציה זו אינה מופיעה כלל (עמ' 546 ש' 1-4). בהקשר לאמור שללה סנ"צ שוחט בחקירתה הנגדית את הטענה, שלפיה התופעה של "מקל סבא" ב-t או בצלב בחתימות שבמחלוקת קיימת גם בדוגמאות החתימה. כל שכן, היא אינה מופיעה בפיזור שווה באחרונות, כפי שניתן היה לצפות לאור העובדה שמדובר בתכונה של כותב (עמ' 663 ש' 14-18). ואמנם, מעבר לכך שבדוגמאות החתימה לא ניתן למצוא את אותה "התעגלות רחבה" הקיימת בחתימות שבמחלוקת, הרי שגם בדוגמאות החתימה שבהן נראית זוויתיות מסוימת של החלק העליון של ה-t או הצלב (לדוגמא: ד/18, ד/24), היא נעה בכיוון ימין ולא בכיוון שמאל, כפי שקיים במרבית דוגמאות החתימה.
שישית, בחלק גדול מדוגמאות החתימה, מעל האותיות o או t שבסימן המקדים לחתימות יש מעין אפוסטרוף שאינו מופיע ולו פעם אחת בחתימות שבמחלוקת. קיומו של האפוסטרוף משקף הרגל כתיבה של הכותב (עמ' 546 ש' 5-15).
108. אכן, למרות שמקובל להניח כי כתב ידו של כל אדם ייחודי ושעל-פיו ניתן לזהות את כותבו, אין אדם יכול לכתוב שנית ספונטנית וטבעית באופן זהה דברים שכתב או חתימה שחתם. ואמנם, חרף היותו של סגנון הכתיבה מאופיין, מוגדר, אישי וייחודי לכל אדם, פרטי הכתיבה, המילים, האותיות וצירופיהן, משתנים אצל הכותב מדף לדף וממילה למילה (א' וולף, י' גרבר, ר' גבאי-פרידסון "אימות כתבי יד ומסמכים בהליך השיפוטי" וזאת הברכה, גליון מס' 181[1]). הדואליות הטמונה בכתב היד, שקווי דמיון ושוני משולבים בו כאחד, נובעת משילוב המיומנות שאותה מפתח הכותב אגב החזרות התכופות על פעולה שגרתית של הכתיבה והשפעת התנאים החיצוניים עליה (שם, שם):
--- סוף עמוד 85 ---
פעולת הכתיבה היא תוצאה של שיתוף פעולה בין מערכות אחדות בגוף, כגון הראייה והתפיסה ועיבוד הנתונים וכן פעולות מוטוריות של שרירים רבים. שיתוף כל אלה לפעולות שגרתיות המתבצעות מדי יום, מפתח מיומנות שהיא הבסיס לסגנון כתב היד על תכונותיו הייחודיות. נוסף על אלה, הכתיבה מושפעת גם מתנאים חיצוניים, כגון מצב נפשי, עייפות ומתח, צורת הישיבה וכלי הכתיבה ועוד, עד שאין שני כתבים הזהים זה לזה גם אם נפלטו מקולמוס אחד.
דא-עקא, אליבא דסנ"צ שוחט, ההבדלים בין החתימות שבמחלוקת ובין דוגמאות החתימה חורגים מתחום הוריאביליות (variability) האפשרית אצל אותו כותב, והם "ממשיים ומהותיים" (עמ' 546 ש' 17-19). יש בהם אפוא כדי לבסס את מסקנתה, שלפיה אין כל זהות בתכונות הכתיבה בין כתב היד המופיע בחתימות שבמחלוקת ובין זה המופיע בדוגמאות החתימה. לשיטתה, האפשרות שיחולו שינויים כה מהותיים בין הכתב שבדוגמאות החתימה ובין זה שבחתימות המחלוקת - בהנחה שמדובר באותו אדם - שקולה פחות או יותר לאפשרות של אדם לשנות את הרכב ה-D.N.A. שלו או לשנות את גובהו באופן דראסטי (עמ' 642 ש' 5-13). על רקע עמדתה זו היא שבה ושללה אפשרויות ותרחישים שונים אשר עליהם הצביעו הסנגורים, ככאלה שבכוחם להסביר את ההבדלים שבין החתימות במחלוקת ובין דוגמאות החתימה.