הנימוק השני הוא קיומו של הבדל במבנה של האות a בין החתימות שבמחלוקת ובין דוגמאות החתימה. בחתימות מן הסוג הראשון ניכרת החלשה של הקו העולה של האות, אחרי הסיבוב. עד כדי כך הדבר, שבחלק מהחתימות הוא כמעט ונעלם בצילום. החלשה של הקו בתנועה עולה אופיינית בדרך-כלל לכותבים הכותבים מהר ובשטף. היא אינה באה לידי ביטוי בדוגמאות החתימה, כפי שניתן היה לצפות לו דובר באותו כותב (עמ' 544 ש' 1-11). אמנם, המומחית הסכימה שמרבית האנשים באוכלוסיה נוהגים לכתוב עם לחץ חזק יותר בתנועות יורדות בהשוואה לתנועות עולות. ברם, לשיטתה, העובדה שלא מדובר בתכונה ייחודית אינה גורעת ממשקלה כתכונה נוספת, המגבשת את המסקנה בדבר שלילת זהות בין כתבי היד, להבדיל מזיהוי חיובי הקובע זהות או קרבה בין כתבי היד המושווים (עמ' 661 ש' 15-20). זאת ועוד, הגם שהחלשה של הקו בתנועות העולות, בשונה מאלו היורדות, באה לידי ביטוי אף בחתימותיו המקוצרות של הפטריארך (דוגמאות ד/20, ד/22 ו-ד/23 מדוגמאות החתימה שבאקראי, ת/97), היא אינה באה לידי ביטוי בכתיבת האות o באותן דוגמאות, לעומת הישנותה באות a בחתימות שבמחלוקת (עמ' 662 ש' 4-6).
שלישית, קיימים הבדלים בהיבט הצורני ובמהלך הקו בתחילת הכתיבה, בין האות a בחתימות שבמחלוקת ובין האות a בדוגמאות החתימה. בדוגמאות מן הסוג הראשון האות מתחילה עם קו שיורד, כאשר לפעמים יש לו התעגלות בהתחלה. עם זאת, במרבית המקרים היא נשארת פתוחה למעלה, כאשר גם באותם מקרים שבהם היא נסגרת, הצורה היא עיגול מצד ימין (כמו בדוגמה כ"ח בלוח מס' 2 לת/96). מנגד לכך, באות a בדוגמאות החתימה, הן אלו המוכתבות והן אלו האקראיות, לאות יש מעין חלק שבלולי, משום שהיא מתחילה מצד שמאל למטה או באמצע, ממשיכה במעין עיגול שנסגר ואז הכותב הולך לכיוון החלק המסיים של האות (עמ' 544 ש' 12 - עמ' 545 ש' 6). בהקשר האמור הוסיפה העדה וציינה כי גם באותן דוגמאות חתימה שבהן האות השנייה דומה לאות o, היא נסגרת בצד שמאל לעיגול (עמ' 545 ש' 7-10).
--- סוף עמוד 84 ---
רביעית, קיים הבדל בין החתימות שבמחלוקת ובין דוגמאות החתימה, בצורת הקו האופקי של הסימן הראשון הנראה כאות t או כצלב. בעוד שבמרבית החתימות מן הסוג הראשון קו זה הוא קשתי קעור או ישר, הרי שבדוגמאות הוא במקרה הטוב קו ישר, ובמרבית המקרים האחרים מסתלסל ואפילו נהיה קשתי קמור (עמ' 545 ש' 11-17). בהקשר זה שללה סנ"צ שוחט את טענת בא כוח הנאשמים, שלפיה גם החתימות המקוצרות של הפטריארך מאופיינות בקו אופקי קעור. הטעם לכך נעוץ בעובדה שהסיומת של האות t, בחלק השני של החתימה, היא קשת קמורה והקו החוצה אותה הוא "קמור או ישר או מסתלסל אך לא קעור" (עמ' 662 ש' 14-19; עמ' 663 ש' 6-8).