מהירה לא הייתי אומר אך זה לקח לו זמן לחתום... כשהתחיל לחתום, הוא חתם באיטיות.
ביתר שאת אמורים הדברים, אם נזכור שביום החתימה הנטענת עבר הפטריארך טיפול דיאליזה מתיש.
--- סוף עמוד 87 ---
ג(3) השפעת מצב הגוף בעת החתימה
110. סנ"צ שוחט שללה את האפשרות שלפיה השוני שבין חתימות המחלוקת ובין דוגמאות החתימה נובע מכך שהראשונות נחתמו במצב שכיבה או הטיה של הגוף. אדרבא, לטענתה חתימה של אנשים במיטת חוליים יכולה רק להרע את צורת הכתב ולא לשפר אותו (עמ' 549 ש' 9-11), כפי העולה מחתימות המחלוקת הכתובות בשטף ורעננות.
ג(4) סילוף חתימה
111. האפשרות שהפטריארך סילף את כתב ידו בחתימות המחלוקת נשללה אף היא על-ידי סנ"צ שוחט, "מהסיבה שאדם שמסלף את כתב ידו, כתב ידו לא נעשה יותר טוב אלא בדרך-כלל פחות טוב" (עמ' 550 ש' 14-17). במקרים אלה הוא מאופיין בהססנות, איטיות, הפרעות בשטף ועוד כיוצאים באלה. לעומת זאת, החתימות שבמחלוקת "כתובות בשטף, ללא היסוסים ונראות ככתב טבעי לכל דבר" (עמ' 664 ש' 11-13). נוכח תשובתה הנחרצת בעניין זה, אינני סבור כי יש נפקות כלשהי להיעדר התייחסות מפורשת בחוות דעתה לאפשרות שחתימת הפטריארך סולפה, גם אם אפשרות זו הועלתה על-ידי עו"ד י' ויינרוט במהלך חקירתו במשטרה. ואמנם, הניסוח התמציתי של חוות הדעת, הכוללת סיכום המסקנות, לא מנעה התייחסות עניינית בחקירתה למגוון רחב של אפשרויות אחרות, כגון החלפת יד שלטת, דיסלקציה, אלכוהול ועוד חלופות דומות. ואכן, אפילו הסניגור המלומד מצא לנכון לציין כי ההגנה אינה רואה בכך "עניין היורד לשורש חוות הדעת" (עמ' 69 לעיקרי הטיעון מטעם הנאשמים בסוגיית המז"פ).
בהקשר הנדון התייחסה המומחית גם לאפשרות שלפיה בחתימות שבמחלוקת החליף הפטריארך את היד שבה הוא מורגל לחתום. לטענתה, מדובר בספקולציה בלתי סבירה, מאחר שבדרך-כלל סילוף מכוון של כתב היד באמצעות החלפת היד בזו הפחות מיומנת יתבטא בהרעה של הכתב יחסית לכתב הרגיל (עמ' 551 ש' 6-12). כל שכן אלה הם פני הדברים לשיטתה, נוכח מספרן הרב של חתימות המחלוקת שבהן עסקינן (עמ' 551 ש' 13-16). אמנם, סנ"צ שוחט אישרה כי היא לא ניסתה לברר האם בעבר החליף הפטריארך את ידו השלטת, חרף האפשרות שבמקרה כזה היד השלטת המקורית נותרה חזקה יותר, או לפחות בעלת שליטה שווה לזו של היד הנוכחית. ברם, לגישתה לא היה בכך צורך מאחר שאין לנתק בין תכונות הכתיבה ובין יכולת הכתיבה (עמ' 656 ש' 2-10). תכונות הכתיבה, כך טענה, נשארות דומות הן אצל אנשים שכותבים בשתי