פסקי דין

תפ (י-ם) 1071/01 מדינת ישראל נ' יעקב רבינוביץ - חלק 66

05 נובמבר 2007
הדפסה

--- סוף עמוד 88 ---

הידיים והן אצל כאלה שאינם כותבים ביד שמאל שלהם בצורה מיומנת. השינוי מתבטא אך באיכות הכתיבה (עמ' 656 ש' 13-16).

ג(5) חתימה בלחץ זמן

112. גם האפשרות שלפיה כתב היד בחתימות המחלוקת נראה טוב יותר בשל כך שהן ניתנו בלחץ זמן נשללה על-ידי המומחית כבלתי סבירה, ככל שמדובר באדם המתקשה בכתיבה. כל שכן אלה הם פני הדברים לשיטתה, עת מדובר בתוצאה טובה באופן עקבי (עמ' 552 ש' 1-3).

ג(6) המסקנה

113. בסיכומם של דברים הגדירה סנ"צ שוחט את התיק דנן כתיק "קל" מבחינה מקצועית, אף אם עדיין בוצעה בגדרו בדיקה מעמיקה לפי כל כללי המקצוע ונבחנו אפשרויות שונות (עמ' 553 ש' 19 - עמ' 554 ש' 3).

מסקנתה שחתימות המחלוקת לא נחתמו על-ידי הפטריארך היא ברורה, מוחלטת וחד משמעית. למסקנה זו הגיעה גם לפני מתן חוות הדעת בתיק הנוכחי, עת הגישה חוות דעת בהליך האזרחי (נ/38), וקודם לכן, עת נתנה הערכה ראשונית לצרכי המשך החקירה (נ/26). הסנגוריה מצדה טוענת לפגמים מהותיים הן בדרך ניהולו של תיק המעבדה והן במסגרת הבדיקה גופה. הילכך היא גם חולקת כמובן על המסקנה.

ד' הבחינה השיפוטית של עדות מומחה להשוואת כתבי יד - כללי

114. השוואת כתבי יד מתייחסת למקבץ תכונות, כוללניות ופרטניות, המאפשרות למומחה לקבוע שמסמך מסוים נכתב בידי פלוני: שטף, אופי ומיומנות הכתיבה, מהירותה והיחס לשורה ולשטח הכתיבה. אלו הן רק חלק מהתכונות הנבדקות על-ידי מומחה, במסגרת הבחינה הכוללנית של כתב ידו של הכותב. לזיהוי מסייעים גם גורמים נוספים כגון רוחב השוליים, הרווחים בין המילים, האותיות והשורות, הגודל הכללי של הכתב וגודלן היחסי של אותיות בתוך הכתב. כמו כן נבחנים דרך החיבור של האותיות זו לזו, הטלאות בכתיבה, פירוט מבנה האותיות, הספרות וסימנים אחרים, מבנה הכתב לאותיותיו, צורת האותיות, התחלותיהם של קווים וסיומם, התעבות או התחדדות של קווים וכיוצא באלה (עמ' 4 למאמר "אימות כתבי יד ומסמכים בהליך השיפוטי" הנ"ל, שם).

--- סוף עמוד 89 ---

ככלל, עדותו של מומחה להשוואת כתבי יד, ככל מומחה אחר, נבחנת על-ידי בית המשפט בשני מישורים: המהימנות האישית, שבמסגרתה נבחנת מהימנותו של המומחה ככל עד אחר, והאמינות המקצועית, שבגדרה נבחנים רמתו ומיומנותו המקצועית של המומחה, טיב הבדיקה ואופייה או הבירור שערך בטרם הגיע למסקנותיו. על יסוד שני אלה נקבעת ברגיל יכולתו של בית המשפט לאמץ את חוות דעתו של המומחה ולהשית ממצאים מכוחה, לצרכי הכרעה בהליך שבמסגרתו הוגשה חוות הדעת כראיה (ע"פ 1839/92 אשקר נ' מ"י, פורסם במאגרים, בסעיף 4א(2) לפסק הדין; ע"א 2590/93 עאסי נ' עאסי, פורסם במאגרים).

עמוד הקודם1...6566
67...248עמוד הבא