115. על רקע דברים אלה נעבור לבחון את טענת ההגנה. תחילה נעמוד על אופן ניהול תיק המעבדה, ובהמשך על העקרונות והשיקולים אשר הנחו את המומחית בתהליך הבדיקה ובהסקת המסקנות לגופם של דברים.
ה' טענות הסנגוריה לפגמים בדרך ניהולו של תיק המעבדה
116. לטענת הסנגורים, תיק המעבדה נוהל באי סדר בולט, "בלגן" כלשונם, דבר אשר גרם לנאשמים "נזק ראייתי" של ממש והקשה על יכולתם להתגונן. לדעתם, תיק המעבדה שוחזר וככזה הוא אינו משקף את מסמכי המעבדה המקוריים, כפי שהתנהלו בזמן אמת. בנוסף לכך, חסר תיעוד אודות הפגישה עם החוקר בתיק, לגבי איתור המסמכים המקוריים של החתימות באקראי, המופיעות במסמך ת/92. לבסוף נטען לאי ניהולם של דפי עבודה והיעדר רישום של דיווחים שוטפים על מהלך העבודה, לרבות אינטראקציה עם גורמי החקירה בתיק. באלה נתמקד עתה.
ה(1) הטענה בדבר קיומו של חוסר סדר בתיק המעבדה
117. לטענת הסנגוריה, מעדותה של סנ"צ שוחט עצמה עולה כי בתיק המעבדה שרר חוסר סדר בולט. כך, למשל, תיעוד הפעולות שנערכו במסגרתו לא בוצע בזמן אמת כי אם בדיעבד, בחלוף שלוש שנים ממועד פתיחתו.
ואכן, סנ"צ שוחט הודתה כי בתיק המעבדה "היה קצת בלגן מהתחלה ועד הסוף". על כן היא לא יכולה לערוב לרישום מלא ומדויק של כל הפעולות אשר נעשו בו (עמ' 556 ש' 11-12). עם זאת, מדבריה עולה כי אין מדובר כאן באי סדר שהוא תוצר של ניהול רשלני של התיק, אלא תולדה של מספר נסיבות שלא היו נתונות לשליטתה: המוצגים הגיעו למעבדה בשלבים ולא בבת אחת, החקירה החלה במפלג הונאה במחוז ירושלים ולאחר מכן הועברה ליאח"ה (יחידה ארצית לחקירות הונאה) והייתה תנועת מטוטלת תמידית של המסמכים,
--- סוף עמוד 90 ---
מן המעבדה ליאח"ה וחוזר חלילה, בשל נחיצותם לצורכי חקירה. כמו כן, מטעמי נוחות ומתודיקה נעשתה הבחנה בין בדיקת כתבי היד ובין בדיקת אמיתות החותמות (עמ' 556 ש' 12 - עמ' 557 ש' 1). עם זאת, המגמה הייתה לנהל רישום סביר ומדויק ככל האפשר (עמ' 557 ש' 1-2).
טענת הסנגוריה שלפיה תיק המעבדה הוא למעשה משוחזר מבוססת על כך, שריכוז הפעולות בו לפי תאריכים נעשה רק ביום 22.7.03. עם זאת, למרות שלטענת סנ"צ שוחט הרישום נעשה באיחור, מדובר בתרשומת אותנטית מאחר שהיא מבוססת על מכתבי לוואי ועל תרשומות שהיו בתיק. התרשומת נועדה לעשות סדר ולהקל על מעקב אחר מהלך התיק, משום שהמסמכים שבו הגיעו בשלבים שונים ונעו, כאמור, בצורה מתמדת בין המעבדה ובין חדרי החקירות וחוזר חלילה (עמ' 611 ש' 11-18). מכל מקום, מעדותה עולה כי להיעדרו של רישום כרונולוגי בזמן אמת לא הייתה השפעה כלשהי על ביצוע הבדיקה לגופם של דברים (עמ' 666 ש' 5-6). מכאן גם שלא היה פגם במיומנות הבדיקות וטיבן.