שמינית, האבחנה שאותה עשתה המומחית בין זיהוי חיובי ובין זיהוי שלילי, לצורך הצדקת מסקנתה חרף מיעוט דוגמאות החתימה באקראי, אינה עומדת במבחן ההיגיון. הטעם לכך הוא, שמסקנה בדבר זיהוי שלילי מורכבת משני רכיבים: עובדתי - שעניינו היעדר פרמטר דומה או זהה, היכול להביא למסקנה שלפיה אותו אדם חתם את שני סוגי החתימות, ו"ספקולטיבי" שעניינו שלילת האפשרות שלפיה החותם חתם אי פעם בהיסטוריה האישית שלו חתימה שיש בה משהו במשותף עם החתימות שבמחלוקת. לצורך כיסוי ה"רכיב הספקולטיבי" נדרש המומחה לבדוק חתימות ידועות רבות ככל שניתן, כדי להיווכח שבתקופות שונות של חיי הנבדק הוא מעולם לא חתם חתימה המתקרבת בתכונותיה לאלו של החתימות שבמחלוקת. מכאן גם חובתו המוגברת של המומחה לאסוף דוגמאות חתימה מכל סוג שהוא מן העבר, כדי להקטין את שולי הספק עד למינימום (שם, עמ' 42-44).
--- סוף עמוד 106 ---
תשיעית, חתימות ההכתבה שעליהן הסתמכה המומחית לצורך בדיקתה נטולות כל ערך, הן בשל הנסיבות האופפות את נטילתן (שם, עמ' 45-49) והן משום שזו נעשתה שלא בהתאם לסטנדרט המקצועי הראוי לנטילת דוגמאות הכתבה (שם, עמ' 49-51).
136. להלן נבחן לגופן את טענות הנאשמים דלעיל, המתייחסות כאמור למוצג נ/26, ברם בחלקן הן חלות גם על חוות הדעת ת/88 עצמה.
137. לוח הזמנים להוצאתו של דו"ח נ/26: נקדים ונציין כי מקובלת עלינו טענת המומחית שלפיה נ/26 הוא דו"ח בדיקה ראשוני אשר נועד אך ליתן אינדיקציה וכיוון לצורך ביצוע החקירה (עמ' 580 ש' 6-15; עמ' 583 ש' 10-12). זו גם הסיבה שהוא נכתב בכתב יד וכונה על-ידה "דו"ח בדיקה", להבדיל מחוות דעת (עמ' 670 ש' 6-7). בע"פ 1839/92 אשקר הנ"ל (פורסם במאגרים) אישר בית המשפט העליון את ההבחנה שערך בית המשפט המחוזי באותו מקרה בין "חוות דעת ראשונית, המועברת בלחץ זמן לגוף החוקר לצרכיה האופרטיביים של החקירה בדבר קיומו של 'חשד' המצדיק המשך החקירה והעמקתה, לרבות מעצרו של החשוד; ובין מסמך המציג חוות דעת מסכמת כראיה במשפט לצרכי הוכחת אשמתו של הנאשם במסגרת הכוללת של חומר הראיות שעומד לרשות התביעה" (סעיף 4ג(2) לפסק הדין). בהקשר לכך יוטעם כי גם החוקר ג'ורג' קיוורקיאן אישר בעדותו, שהמטרה בבדיקת מז"פ הייתה לערוך בירור ראשוני כדי לדעת אם בכלל בוצעה עבירת זיוף אם לאו, כאשר רק בהמשך נעשה ניסיון לאתר נאשמים ולקושרם לראיות (עמ' 1318 ש' 5-8). בנסיבות אלו, אינני סבור כי הזדרזותה של סנ"צ שוחט להוציא את דו"ח הבדיקה כבר בבוקרו של יום 12.6.00, כפי שהסבירה בעדותה (עמ' 380 ש' 13-15), עומדת לרועץ. בהקשר זה נזכיר כי למרות שהדבר לא בא לידי ביטוי ברישומים המופיעים על גבי יומן ניהול התיק - ועל כך כבר עמדנו לעיל - סנ"צ שוחט היא שקיבלה את החומר מידי החוקר קיוורקיאן ביום 11.6.00.