301. ההסכם וייפויי הכוח המזויפים שלפיהם מכרו לכאורה המנוחה נז'לה, המנוחה נזהה והמנוח ג'רייב את הקרקעות לאביו המנוח של הנאשם מס' 5 היו ברשותו של נאשם 5, הם נמסרו על ידו לנאשם מס' 2, וכך גם ייפויי הכוח המזויפים שלפיהם העביר לו לכאורה אביו
--- סוף עמוד 134 ---
המנוח את כל רכושו ואת זכויותיו בחלקה 48 שבבעלות המנוחה נזהה. ייפויי כוח אלה כוללים פרטים הן של אביו המנוח של הנאשם 5 והן פרטיו של הנאשם 5, כולל שמותיהם המלאים של הנאשם 5 ואביו, מספרי תעודות הזהות שלהם ועיר מגוריהם. בין אם הזיוף בוצע במו ידיו של הנאשם 5 ובין אם לאו, אין כל ספק כי הזיוף בוצע לבקשת הנאשם מס' 5, אשר אף מסר למזייף את פרטיו ופרטי אביו כמפורט לעיל. אין זה סביר שאדם שלישי כלשהו זייף את ייפויי הכוח לטובתו של הנאשם מס' 5 ובידיעתו, אך לא לבקשתו ושלא בהתאם לפרטים שמסר הנאשם 5. משהוכח כי המסמכים שהיו ברשותו של הנאשם 5 הם מסמכים מזויפים, וכי הוא ידע שמדובר במסמכים כאלה ואף עשה בהן שימוש לטובתו, המסקנה היחידה המתבקשת היא, שהזיוף נעשה על ידי הנאשם 5, או לבקשתו. בע"פ 4980/07 אלון כהן נ' מדינת ישראל (4/11/2010) נדון מקרה שבו המערער הועמד לדין, בין היתר, בעבירה של זיוף מדי אוץ ב- 71 כלי רכב. הוכח, כי המערער שם ידע על זיוף מדי האוץ, אך טען כי לא ביצע את הזיוף ולכן לא ניתן להרשיעו בעבירת הזיוף. בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע:
"אין חשיבות לשאלה האם המערער זייף במו ידיו את מדי האוץ, או באמצעות אחר. השאלה היא רק האם הזיוף בוצע באמצעות אחר, עבורו ובידיעתו, שאז ניתן לראות במערער מבצע עיקרי ...
הדעת נותנת שלא מסתבר, כי בחלק מן המקרים קיים אדם שלישי שנטל את הרכב מיוזמתו, זייף את מד האוץ שלא לבקשת המערער (אך בידיעתו, שהרי בכך מודה המערער), והשיב את הרכב למערער כשמד האוץ בו מזויף מבלי לבקש ממנו דבר תמורת הזיוף. ... אין אפוא כל ספק כי המערער, בעצמו, או באמצעות אחר שעשה כן "כדי להקל עליו", כדבריו – זייף את מדי האוץ, ובהתאם עבר עבירת זיוף כמשמעה בחוק...".
ברע"א 4692/15 מאיר אליהו נ' מדינת ישראל (15/7/2015), נדונה בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שדחה ערעור של נאשם שהורשע בעבירת זיוף לאחר שהוכח כי הוא מסר את פרטיו לאדם שזייף עבורו רישיון נהיגה. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור וקבע, כי תרומתו של הנאשם שם "לביצוע העבירה ולהגשמתה ברורה ומובהקת, ובלעדיו לא היה ניתן כלל לזייף את הרישיון הזמני ולא הייתה מתבצעת העבירה של זיוף רישיון הנהיגה הזמני הקונקרטי על שם המבקש". נקבע עוד, כי הוכח שהנאשם שם ואדם נוסף חברו יחד לזייף את רישיון הנהיגה עבור הנאשם, כאשר לפי ההסכמה ביניהם, הנאשם ימסור את פרטיו והאחר יבצע את הזיוף בפועל. על כן, יש לראות בנאשם מבצע עיקרי גם של עבירת הזיוף. כך גם נקבע בע"פ 1081/99 איהאב סלימאן נ' מדינת ישראל (17/8/2000), שם נדון מקרה שבו הורשע נאשם בעבירה של זיוף שיק על אף