הראיות התומכות בקיומה של מודעות פלילית הן: היכרות הנאשם 11 עם הדמויות המעורבות בפרשה, לרבות עם אחמד סעידה, פארוק רחאל, וליד הייב ודן שפריר; העבודה שבפרק זמן של 6 חודשים קיבל מאביו קרקעות בשלוש עסקאות מתנה בשווי של מיליוני שקלים על אף שלאביו לא היו קרקעות; והימנעותו מלתת תשובות בחקירה הנגדית לשאלות שהופנו אליו על ידי ב"כ המאשימה. מנגד, לנאשם 11 לא היה כל חלק בתכנון מעשה המרמה והזיוף, לא הובאה כל ראיה שהוא ראה את ייפויי הכוח המזויפים, ידע על קיומם, או אפילו ידע כיצד הקרקע נרשמה על שמה של תג'ריד, ומי היו הבעלים שלה. לנאשם 11 לא הייתה כל מעורבות בפגישות שהתקיימו במשרדו של דן שפריר בין המעורבות
--- סוף עמוד 45 ---
בפרשה בנוגע לעסקה נשוא האישום הראשון, לא נכח בפגישות שקיימו שלושת המעורבים הראשיים (אחמד סעידה, פארוק רחאל ווליד הייב) מחוץ למשרדו של דן שפריר בנוגע לעסקה, לא השתתף בהליכים המשפטיים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בתביעה שהוגשה בשמו של וליד הייב או בתביעה שהגישו יורשי תוריא בסיוני, ולא היה לו חלק כלשהו בקבלת ההחלטות, האם להמשיך בהליכים נגד יורשי תוריא, או שמא "לוותר" על הקרקע.
יתרה מכך, בגין העסקה השלישית שבה מיוחסת לנאשם 11 קבלת קרקעות מאביו, הוגש נגדו ונגד אחרים אישום מס' 11. כפי שיפורט להלן בנוגע לאישום זה (אישום 11), המאשימה לא הוכיחה ברמה הנדרשת, כי נאשם 11 היה מודע לעסקה זו וכי המסמכים הנחזים להיות חתומים על ידו אכן נחתמו על ידו. עולה, אם כן, כי המאשימה הוכיחה לכל היותר, כי הנאשם מס' 11 ידע שקיבל מאביו קרקעות רק בשתי הזדמנויות ולא בשלוש כפי שנטען בסיכומיה. גם עובדה זו מפחיתה מעוצמת הראיות נגד הנאשם 11 בדבר מודעותו למעשה הזיוף והמרמה.
94. אשר על כן, הנני קובע, כי המאשימה לא הצליחה להוכיח ברמה הנדרשת, כי נאשם 11 היה מעורב במעשה הזיוף והמרמה, או שהיה מודע לכך שהעברת הקרקע מאחותו תג'ריד אליו מקורה ברכישה לא כשרה ועל סמך מסמכים מזויפים. על כן, הנני מזכה את הנאשם מס' 11 מהעבירות שיוחסו לו באישום מס' 1.
מעורבות הנאשם מס' 3 – עאדל פאלח
95. באישום מס' 1 ייחסה המאשימה לנאשם מס' 3 את כל העבירות שפורטו בו ושיוחסו ליתר הנאשמים באותו אישום, לרבות קשירת קשר לפשע, הלבנת הון, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועוד. בנוסף לכך ייחסה המאשימה לנאשם 3 בלבד את העבירה של סחיטה באיומים. על פי עובדות כתב האישום, כל הנאשמים זייפו מסמכים, תכננו את מעשה המרמה, עשו שימוש בייפויי הכוח המזויפים וכי למעשה כל אשר נעשה בהתאם למתואר לעיל, נעשה בצוותא על ידי כל הנאשמים. עבירת הסחיטה באיומים יוחסה לנאשם מס' 3 מאחר שהוא דרש מיורשי המנוחה תוריא תשלום סכום של 300,000 ₪ כתנאי להשבת הקרקע אליהם. לשיטת המאשימה, דרישתו של עאדל פלאח הועלתה לאחר שכבר נרשמה הערת אזהרה על הקרקע לטובת וליד הייב ועל כן, היא כללה איום על היורשים שאם לא ישלמו את הסכום שדרש, הוא יותיר את הערת האזהרה על הקרקע ובכך ימשיך לפגוע בזכותם הקניינית בקרקע.