--- סוף עמוד 46 ---
96. אינני מקבל את טענות המאשימה באשר למעורבותו של עאדל פלאח במעשי הזיוף והמרמה נשוא אישום מס' 1. לא הובאו מצד המאשימה ראיות הקושרות את הנאשם מס' 3 למעשי הזיוף והמרמה שתוארו לעיל, ברמה הנדרשת בהליך פלילי. לא הוכח, כי נאשם מס' 3 ידע על קיומם של ייפויי הכוח המזויפים, לא הוכח שהוא נטל חלק בפגישות שהתקיימו בין המעורבים בפרשה בנוגע למעשי הזיוף והמרמה (אחמד סעידה, וליד הייב ופארוק רחאל), ולא הוכח שהשתתף בפגישות אצל דן שפריר בקשר לקרקע של המנוחה תוריא. גם אופן חלוקת הקרקע בין המעורבים אינה תומכת בטענת המאשימה שלנאשם 3 היה חלק במעשי הזיוף והמרמה. מן הראיות שהובאו בפניי ופורטו בהרחבה לעיל עולה, כי הקרקע חולקה באופן הבא: פארוק רחאל קיבל או אמור היה לקבל 6 דונמים שהועברו לאשתו לילא, אחמד סעידה קיבל או אמור היה לקבל 5 דונמים שמכר באמצעות וליד הייב לעבדאלטיף מורד, ווליד הייב קיבל או אמור היה לקבל 3 דונמים שהועברו לאשתו תג'ריד ולאחר מכן לנסים פלאח (סה"כ 14 דונם השווים לחלקה של המנוחה תוריא בקרקע). גם בסיכומיה לא פירטה המאשימה את חלקו של הנאשם 3 במעשי המרמה והזיוף שהיא מייחסת לו, ולא הסבירה מדוע היא מייחסת לו ביצוע בצוותא של עבירות הזיוף, המרמה וקשירת הקשר לביצוע פשע. ההתייחסות לחלקו של עאדל פלאח באישום זה פורטה בפסקה האחרונה בעמ' 32 לסיכומי המאשימה, שם קיימת התייחסות לעבירת הסחיטה באיומים בלבד.
97. באשר לעבירת הסחיטה באיומים, סיפר ח'אלד יונס, אחד מיורשיה של המנוחה תוריא בסיוני, בעדותו בבית המשפט ביום 12.4.2016 (עמ' 1006 עד 1036 לפרוטוקול), כי לאחר שנודע לו על הניסיון להשתלט על הקרקע של סבתו, הוא יצר קשר עם וליד הייב ואמר לו, כי הקרקע שייכת ליורשי תוריא, וכי הם מעולם לא מכרו את הקרקע. תחילה התעקש וליד שהקרקע שלו וטען, כי הוא קיבל אותה מסבתו פאטמה אלהייב. בהמשך סיפר וליד לח'אלד יונס, כי הוא מכר את הקרקע לחמו עאדל פלאח (הנאשם מס' 3), ואז ביקש ח'אלד יונס להיפגש עם עאדל פלאח, על מנת לפתור את הבעיה. מספר ימים לאחר מכן התקיימה פגישה בנוכחות עאדל פלאח, וליד הייב, ח'אלד יונס, מוחמד יונס ואנשים נוספים במטרה לפתור את המחלוקת ולהשיב את הקרקע ליורשי תוריא. בפגישה זו טען עאדל פלאח, כי וליד הייב מכר לו את הקרקע תמורת חוב כספי שוליד חייב לו, וכי אם יורשי תוריא רוצים לקבל את הקרקע חזרה עליהם לשם לו כסף. לפי עדותו של ח'אלד יונס, במהלך הפגישה דרש נאשם 3 כל פעם סכום אחר, פעם דרש 300,000 ₪, פעם אחרת דרש 500,000 ₪ ופעם דרש 600,000 ₪. לדבריו, למרות שוליד וכל אלה שהשתתפו בפגישה אמרו לעאדל שאין לוליד זכויות בקרקע, עאדל התעקש ואמר: "לא מעניין אותי, אני רוצה כסף" (עמ' 1015 לפרוטוקול, ש' 16-17). לדבריו, הוא ואחיו מוחמד לא הסכימו לדרישה זו של עאדל, ומוחמד אף אמר