132. ב"כ הנאשמים 3 ו- 4 טענו, כי אין בראיות שהובאו לעיל כדי להוכיח את מעורבותם של הנאשמים 3 – 4 במעשה הזיוף והמרמה מעל לכל ספק סביר, גם אם בית המשפט יקבל את עדויותיהם של מוסטפא חוג'יראת ושל יעקוב עזאם במלואן. הנאשם מס' 3 טען, כי בהתאם לעדותו של מוסטפא חוג'יראת, מי שפנה אליו והציע לו לרכוש את הקרקע היה אביו דיאב פלאח, ומעורבותו של נאשם 3 החלה בשלב מאוחר יתר לאחר הדרדרות מצבו הבריאותי של אביו. הסניגור טען עוד, כי עאדל פלאח אינו מבין בפעולות המשפטיות שנעשו על ידי דן שפריר לצורך רישום הקרקע על שם מוסטפא חוג'יראת ולכן, אין לייחס לו כל חלק באישום
--- סוף עמוד 64 ---
זה, בוודאי שלא מעורבות פלילית. הנאשם 4 טען אף הוא, כי בהתאם לעדותו של מוסטפא חוג'יראת, העסקה הייתה בינו לבין דיאב פלאח, וכי חלקו בא לידי ביטוי בקבלת הכספים ממוסטפא חוג'יראת לאחר שבוצעה העסקה. לטענתו, עדותם של עו"ד עזאם ושל מוסטפא חוג'יראת ממקמות את מעורבותו של הנאשם 4 רק בשלב לאחר ביצוע העבירות נשוא כתב האישום, לאחר שבוצעו הזיופים ולאחר שנכרתו ההסכמים והעסקאות, וזאת כאשר אין כל ראיה אשר מקשרת את נאשם 4 לביצוע העסקאות או הזיופים.
133. אין לקבל טענות אלה של הנאשמים 3 ו- 4. מעדותו של מוסטפא חוג'יראת שהובאה בהרחבה לעיל, נאשם מס' 3 הוא זה שהציע את דן שפריר לטפל בהעברת הקרקע, הנאשמים 3 ו- 4 לקחו חלק פעיל בפגישה השנייה שהתקיימה אצל דן שפריר ושבמהלכה חתם מוסטפא חוג'יראת על מסמכים שונים שנועדו לרישום הקרקע על שמו, ובמהלך פגישה זו הבטיח נאשם מס' 4 למוסטפא חוג'יראת ש"הכל יהיה בסדר", וכי הוא (נאשם 4) ידאג שמוסטפא חוג'יראת "יקבל טאבו". הנאשם מס' 3 התלווה ביחד עם בנו נסים לדיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בחיפה בתביעה שהגישו יורשי המנוח אניס ראג'י סלימאן נגד מוסטפא חוג'יראת, וגילה מעורבות ועניין רב באותם הליכים. לפי עדותו של מוסטפא חוג'יראת, את התמורה שהיה עליו לשלם אילו העסקה לא הייתה נעצרת בטאבו, היה עליו לשלם לעאדל פלאח, הנאשם מס' 3. עובדות אלה מוכיחות באופן חד משמעי ומעל לכל ספק סביר שנאשם מס' 3 היה מעורב בניסיונות להעביר את הקרקע על שמו של מוסטפא חוג'יראת.
מעורבותו של הנאשם מס' 4 הוכחה מעצם נוכחותו בפגישה שהתקיימה במשרדו של דן שפריר שבמהלכה חתם מוסטפא חוג'יראת על המסמכים הדרושים לשם העברת הקרקע על שמו ובהתחייבותו כלפיו שהכל כשר ושהוא ידאג לרשום את הקרקע על שמו. מעורבות זו הוכחה מעל לכל ספק סביר אף מהעובדה שאחמד סעידה שילם לעו"ד יעקוב עזאם את ההוצאות שנפסקו לטובת יורשי המנוח אניס ראג'י סלימאן בתביעה שהגישו נגד מוסטפא חוג'יראת ונגד אחרים לאחר שנודע להם על הניסיון להעביר את הקרקע על שמו של מוסטפא חוג'יראת. גם הפנייה של הנאשם 3 בשמו של אחמד סעידה ולבקשתו ליעקוב עזאם על מנת שיפחית את החוב מלמדת, כי אחמד סעידה ראה את עצמו מחויב לשלם את סכום ההוצאות במקומו של מוסטפא חוג'יראת, וזאת נוכח הבנתו והכרתו שחיוב זה הושת על מוסטפא חוג'יראת עקב מעשיו הוא, עת ניסה למכור לו קרקע שאינה שלו.