--- סוף עמוד 78 ---
מעורבות הנאשם מס' 3
164. מעורבות נאשם 3 בזיוף ייפויי הכוח ובניסיון לגזול את הקרקע מבעליה החוקיים אף היא הוכחה מעבר לכל ספק סביר. נאשם 3 מסר את ייפויי הכוח לנאשם 2, וביקש ממנו להעביר את הקרקע על שמו ולאחר מכן על שם נאשם 11. לצורך כך חתם נאשם 3 על ההצהרות בדבר מכירת/רכישת זכות במקרקעין, שהוגשו למיסוי מקרקעין על סמך ייפויי הכוח המזויפים (מוצגים ת/147, ת/148 ות/149). ת/148 הוא הצהרה שהוגשה למיסוי מקרקעין על ידי נאשם 2 וחתומה בידי עאדל פלאח בה הצהיר נאשם 3 על העסקה לכאורה בין המנוח יוסף אחמד חרבג'י לבין חסן אלהייב על סמך ייפוי הכוח ת/9. ת/147 הוא הצהרה שהוגשה למיסוי מקרקעין על ידי נאשם 2 וחתומה אף היא בידי עאדל פלאח ושבה הצהיר נאשם 3 על "העסקה" בינו לבין חסן אלהייב על סמך ייפוי הכוח ת/11. ת/149 הוא הצהרה על עסקת מכר ללא תמורה בין עאדל פלאח לבנו נסים פלאח (נאשם 11) חתומה בידי עאדל ונסים פלאח. על עובדות אלה העולות ממסמכי מיסוי מקרקעין העיד גם דן שפריר בעדותו הראשית בעמ' 2523-2524 לפרוטוקול. בעדותו הסביר דן שפריר, כי קיבל את ייפויי הכוח ת/9 ות/11 מעאדל פלאח, וכי דיווח על העסקאות לרשויות מיסוי מקרקעין לבקשתו של עדאל פלאח, אשר אף חתם על ההצהרות. דן שפריר העיד עוד, כי לבקשתו של עאדל פלאח הוא ערך את מסמכי עסקת המתנה בינו לבין בנו נסים פלאח – ושניהם חתמו עליהם בפניו. אותה גרסה מסר דן שפריר בהודעתו במשטרה מיום 14/6/15 (מוצג ת/61). בהודעה זו סיפר דן שפריר, כי את המסמכים הנוגעים ל"עסקה" בין המנוח יוסף אלחרבג'י לבין חסן פלאח (ת/9) ובין חסן פלאח לבין עאדל פלאח (ת/11), הוא קיבל מעאדל פלאח. דן שפריר הסביר עוד, כי חלקה 24 הייתה מאוד חשובה לעאדל פלאח ואף פרץ ויכוח בינו לבין עיסאם חרבג'י שטען כי הוא אחד היורשים של המנוח יוסף אחמד אלחרבג'י (ש' 190-192 להודעה ת/61).
165. לאמיתו של דבר, לא הייתה מחלוקת, כי עאדל פלאח הביא את ייפויי הכוח המזויפים לדן שפריר, חתם על ההצהרות למיסוי מקרקעין, והגיש אותן לרשויות המס על סמך ייפויי הכוח המזויפים. לא הייתה מחלוקת גם בנוגע לעובדה שדן שפריר ערך לבקשת עאדל פלאח מסמכים, שלפיהם העביר עאדל פלאח את זכויותיו בקרקע לבנו נסים פלאח, וכי שניהם (עאדל ונסים) חתמו על מסמכי המכר ללא תמורה ועל הדיווח למיסוי מקרקעין. המחלוקת בעניינו של הנאשם 3 הייתה בשאלה מי זייף את המסמכים, והאם הוא (נאשם 3) ידע שמדובר במסמכים מזויפים. בהקשר זה טען הסניגור, כי המאשימה לא הביאה כל ראיה המוכיחה כי נאשם 3 זייף את ייפויי הכוח הרלבנטיים. לטענתו, אילו נאשם 3 היה יודע שמדובר בייפויי כוח מזויפים, הוא לא היה מנסה להעביר את הקרקע לבנו הנאשם מס' 11, אלא היה מנסה להעבירה לגורם שלישי. נטען עוד, כי הראייה לכך שנאשם 3 לא ידע שמדובר במסמכים מזויפים היא העובדה שהוא העבירם לטיפולו של הנאשם 2, עו"ד