--- סוף עמוד 79 ---
המומחה בעסקאות מקרקעין, שאף הוא לא חשד בכך שמדובר במסמכים מזויפים. הסניגור הוסיף וטען, כי נאשם 3 מצא את ייפויי הכוח במגירה בבית אביו, ומיד משנודע לו, כי מדובר במסמכים מזויפים, הוא הורה לנאשם 2 לבטל את העסקה.
166. דין טענות אלה להידחות. ייפויי הכוח המזויפים היו ברשותו של עאדל פלאח והם נועדו לאפשר לו לגזול קרקע שאינה שלו ולהעבירה על שמו. אין זה מתקבל על הדעת שגורם שלישי (בסיכומים שהגיש נאשם מס' 3 נרמז שזה היה אביו) זייף את ייפויי הכוח, והניח אותם במגירה בביתו של האב, מבלי ליידע את נאשם 3 בעובדת קיומם, על אף שייפויי הכוח משרתים את האינטרסים שלו ונועדו להעביר את הקרקע לבעלותו. קו הגנה זה שמבקש עאדל פלאח לטעון, אינו מתקבל על הדעת ואינו מתיישב עם שורת ההיגיון והשכל הישר. נאשם העושה שימוש במסמך מזויף, שמשרת אך ורק את האינטרס שלו, חזקה שהוא מודע לעובדת היותו מסמך מזויף וחזקה שהוא בעצמו, או באמצעות אחר, זייף את המסמך. נאשם, המבקש לטעון אחרת, עליו להציג גרסה וראיות שיש בהן כדי לעורר ספק באשר לידיעתו שמדובר במסמכים מזויפים. ראיות כאלה כלל לא הובאו. אדרבא, הנאשם 3 החליט שלא להעיד במשפט שהתנהל נגדו ללא כל טעם ענייני. בהתאם להוראת סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי, הימנעות נאשם מלהעיד מחזקת את הראיות נגדו, כך שהימנעותו של נאשם 3 מלהעיד מחזקת את הראיות שהוא זייף את ייפויי הכוח והיה מודע לעובדה שמדובר במסמכים מזויפים.
167. לא רק הימנעותו מלהעיד מחזקת את הראיות נגדו, אלא גם הגרסאות שמסר במשטרה, השקרים שהוא מסר בהודעותיו וניסיונותיו להרחיק את עצמו מהמעשים שהוטחו בו, על ידי מסירת גרסת כזב, אף הם מחזקים את הראיות נגדו ומלמדים כי הוא זייף את המסמכים. כך, בהודעתו הראשונה מיום 27/4/15 (מוצג ת/68) טען עאדל פלאח, כי לא עשה עם אביו שום עסקה, אביו לא העביר לו קרקע ולא קיבל ממנו קרקע ולא היה צד בשום עסקת מקרקעין. עאדל הוסיף עוד, כי הוא אינו חותם בשם אביו ולא חתם בשמו אף פעם (ת/68, ש' 215-214). גרסה זו הוכחה כגרסה שקרית שכן הוכח, כי נאשם 3 היה מעורב ב"עסקאות" מקרקעין רבות, לרבות ב"עסקאות" נשוא האישומים מס' 2, 4, 6, 7, 9, 10, 11, 12 ועוד. יתרה מכך, במסגרת חלק מ"העסקאות" הוכח מעל לכל ספק סביר, כי נאשם 3 חתם בשם אביו דיאב פלאח על מסמכים שונים בהסתמך על ייפוי כוח כללי שחתם אביו לטובתו בפני עו"ד ראמי תאברי.