וכך נאמר בסעיף 7 להסכם המתוקן:
"7. התמורה:
7.1 תמורת המגרש וכל התחייבויות המוכרים לפי הסכם זה, מתחייבים הקונים לשלם למוכרים סכום בשקלים חדשים השווה ל-80,000 (שמונים אלף דולר ארה"ב).
7.2. התמורה תשולם על ידי הקונים למוכרים במועדים כדלקמן:
א. סכום בשקלים חדשים השווה ל-50,000$ (חמישים אלף דולר ארה"ב) ישולמו במעמד החתימה על הסכם זה, וחתימת המוכרים על הסכם זה מהווה אישור לקבלת הסכום הנ"ל.
ב. סכום בשקלים חדשים השווה ל-20,000 $ (עשרים אלף דולר ארה"ב) במעמד וכנגד רישום הערת האזהרה בלשכת רישום המקרקעין בירושלים.
ג. סכום בשקלים חדשים השווה ל-10,000$ (עשרת אלפים דולר ארה"ב) יופקדו על ידי הקונה בידיו הנאמנות של עו"ד שוכרי אשר בהם ישולם מס השבח, והיטלים שונים
מוסכם בזאת כי התמורה דלעיל הינה סופית ואינה ניתנת לשינוי מכל סיבה שהיא".
--- סוף עמוד 17 ---
נקל לראות את השינויים שבסדרי התשלום בהסכם המתוקן לעומת ההסכם המקורי [יש לציין כי בין שני ההסכמים ישנם שינויים נוספים, לדוגמא: סעיף הנוגע לפיצויים מוסכמים הקיים בהסכם המקורי ולא בהסכם המתוקן, ועוד, אולם מדובר בפרטים שאינם מעלים ומורידים לענייננו, ולכן אינני רואה טעם לערוך השוואה מדוקדקת בין שני ההסכמים].
מה פשרם של שינויים אלו? מדוע שונה סכום התמורה מסך של 90,000 $ לסך של 80,000$ ? מדוע שונה סכום התשלום הראשון במעמד חתימת החוזה מ-1,500 ל-50,000 דולר? גם עניין זה שנוי במחלוקת בין הצדדים.
16. יש לציין כי לאחר גילוי הטעות והחתימה על ההסכם המתוקן, לא רשם עו"ד שוכרי משכון ברשם המשכונות על חלקה 41, כפי שעשה לאחר החתימה על ההסכם המקורי (ביחס לחלקה 7).
17. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 27.1.97, הגיש אדם בשם עבדל מנעם מחמוד מוסטפה אלפקיה (להלן - "עבדל מנעם") תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים (ה"פ 169/97) נגד סולימאן, מדחת ונתבעים נוספים, בנוגע לזכויות הקניין בחלקה 41. בתביעה, טען עבדל מנעם כי בראשית שנת 1980 רכש את הזכויות בחלקה 41 מידי סולימאן, ושילם לו את תמורתה. לאור זאת, ביקש עבדל מנעם מבית המשפט שיכריז ושיצהיר כי הוא בעל הזכויות בחלקה 41, ולא סולימאן או מדחת. בסמוך להגשת התביעה, הגיע עבדל מנעם למסעדה שניהל מדחת באבו גוש, מסר לו את כתב התביעה ויידע אותו בדבר תוכנה. מדחת ניגש - יחד עם עבדל מנעם - לעו"ד שוכרי ומסר לו על הגשת התביעה.
שאלה מרכזית, אשר זכתה להתייחסות גם מפי בית המשפט המחוזי בתביעה הנ"ל, היא השאלה האם ידוע היה לתובעים כי סולימאן מכר בעבר את חלקה 41 למאן דהוא, או שמא גילו זאת התובעים לראשונה רק בראשית שנת 1997, עת הגיש עבדל מנעם את תביעתו הנ"ל בה"פ 169/97. נקודה זו תידון בהמשך.