52. בכתב התביעה שכנגד המתוקן שהגיש, חזר סולימאן על הטענות שהעלה בכתב התביעה שכנגד המקורי. גם ווזוז, בכתב ההגנה המתוקן שהגיש, חזר על הטענות שהעלה בכתב ההגנה ובכתב ההגנה שכנגד שהגיש.
53. ביום 12.1.00, הוגשה לבית המשפט הודעה מטעם קמ"ט רישום מקרקעין ביהודה ושומרון, ולפיה אין לקמ"ט כל עמדה או עניין בתובענה, והוא ימלא אחר כל פסק דין שיינתן. על כן, ביקש הקמ"ט מבית המשפט לפטור אותו מחובת התייצבות בדיונים בתיק. הודעה דומה נמסרה ביום 13.2.02. וביום 22.2.02, לאחר שהוברר כי התובעים מסכימים, נעניתי לבקשה ופטרתי אותו מחובת התייצבות בדיונים.
--- סוף עמוד 40 ---
54. בכתב התשובה שהגישו התובעים, הבהירו התובעים את הנקודות הבאות:
א. העיסקה המקורית - חלקה 41: הסכום שנקבע בהסכם, וששולם בפועל היה 90,000 דולר ולא 80,000 דולר. הטענה של סולימאן כי המחיר הנמוך של חלקה 41 נבע בגלל שהתובעים ידעו על זכותו של עבדל מנעם, היא גירסה חדשה, ולא סבירה, שכן, אם היו התובעים יודעים מראש שקיים ספק כלשהו בזכויות אבו חמדה בחלקה 41, הרי שלא היו מתקשרים אתו בהסכם כלשהו ביחס לחלקה זו. הסיבה, לטענתם, שמחירם של שלושת החלקות הוא נמוך, יחסית, הוא בשל העובדה - שגם סולימאן הודה בה - כי חלקות אלו הן בגדר "שטח ירוק", שהבנייה בו אסורה.
ב. העיסקה החילופית - שלושת החלקות: ראשית, התובעים חזרו וטענו כי סולימאן הסכים לתת לתובעים כקרקע חלופית את כל שלושת החלקות ולא רק דונם וחצי מתוכם. התובעים ציינו לסתירה הקיימת בין גירסתו של סולימאן, לפיה הסכים לתת להם דונם וחצי משלושת החלקות, לבין גירסתו בכתב ההגנה המקורי, לפיה הוא מעולם לא מכר את שלושת החלקות לתובעים אלא לארבעת ילדיו. יתר על כן, לטענתם, גם בהמשכו של כתב ההגנה המתוקן, חזר סולימאן על הטענה ששלושת החלקות שייכות לילדיו, והוסיף כי ילדיו מסכימים שדונם וחצי משלושת החלקות הללו יירשמו על שם מדחת. שנית, התובעים דחו את הטענה כאילו לא נותרה להם כל עילת תביעה ביחס לחלקה 41, עקב ההסכם על המקרקעין החילופיים, שכן הכסף ששילמו התובעים לסולימאן שולם עבור חלקה 41. שלישית, טענו התובעים כי סולימאן לא חתם על נייר חלק, כטענתו, ווודאי שלא במרמה. ייפוי הכוח שנתן אבו חמדה לשוכרי הוא תקף ומהווה התחייבות בכתב למכירת המקרקעין.
ג. רישום החלקות על שם ווזוז: ביחס לסוגיה זו, הכחישו התובעים את טענתו של סולימאן כאילו התרשלו, וטענו שלא היה מוטל עליהם לרשום הערת אזהרה, ובייחוד לגבי רוב השטח המצוי ביהודה ושומרון ורשום במרשם המקרקעין בבית אל, שם לא ניתן לרשום הערת אזהרה; מכל מקום, ההתרשלות היא של עו"ד שוכרי.