58. לבית המשפט הוגשו תצהירים וחוות דעת מטעם שני הצדדים: מטעם התובעים הגישו תצהירים מדחת ומחמד (תובעים 1 ו-3). הנתבעים, מצידם, הגישו תצהירים של סולימאן, ווזוז ועו"ד שוכרי, וכן חוות דעת של שני מומחים מטעמם: (1) פאיז אלטילאווי; (2) מומחה המז"פ, אברהם אבולעפיה.
ואלה העדים שנחקרו: מחמד ומדחת - מטעם התובעים; סולימאן, עו"ד שוכרי, סמי גבאי, אברהם אבולעפיה, פאיז אלטילאווי, עו"ד שוסטר, ועו"ד סג"ל - מטעם הנתבעים. יש לציין כי איאד (תובע 2) ווזוז (נתבע 2) לא העידו.
59. לאחר תום הראיות בשנת 2003, הוגשו סיכומים בכתב מטעם התובעים בשלהי 2003, ומטעם הנתבעים במהלך 2004, כאשר סיכומי הנתבע 4, עו"ד שוכרי, הוגשו בשלהי 2004. לצערי, עקב לחץ של כתיבת פסקי דין פליליים (אשר ברובם הנאשמים היו במעצר) ופסקי דין אזרחיים בתביעות של נזקי גוף, שלהם ניתנת עדיפות, התעכבה כתיבת פסק דין זה, ועם המדיינים - הסליחה.
ווזוז, כאמור (לעיל, פיסקה 57), לא הגיש סיכומים.
ככלל, ניתן לומר, כי בסיכומיהם לא העלו ב"כ הצדדים טענות חדשות אלא חזרו על הטענות שהועלו על ידם בכתבי הטענות המתוקנים, וניסו, כל אחד לשיטתו, לתמוך את גירסת מרשו בראיות שהצטברו ובעדויות שנשמעו במהלך המשפט כולו.
--- סוף עמוד 43 ---
60. שינוי משמעותי בקו הטיעונים מצאתי בסיכומים שהגיש עו"ד שמואל מצא בשם סולימאן. בסיכומיו אלו, העלה עו"ד מצא, לראשונה, את הטענה המשפטית, כי אין כל תוקף לעיסקה החילופית שנעשתה בנוגע לשלושת החלקות - בין אם סוכם על שלושת החלקות ובין אם סוכם על דונם וחצי מתוכם - שכן, כידוע, לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין, "התחייבות לעשות עיסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב", ובענייננו לא מולאה דרישת הכתב. לטענתו, בשונה מחלקה 41, אשר ביחס אליה נכתב הסכם מכר מפורט, אשר ממלא ללא כל ספק את דרישת הכתב, הרי ביחס לשלושת החלקות, כל שיש בידינו הוא ייפוי הכוח מיום 23.2.97, שאין בו כדי למלא את דרישת הכתב, כנדרש בחוק. לטענת עו"ד מצא, ההשלכה של טענתו זו, באם תתקבל, היא כי גם אם צודקים התובעים בטענותיהם ביחס לשלושת החלקות, כי אז אין הם זכאים להירשם כבעלי חלקות אלה, וכל שזכאים התובעים הוא להשבת הכסף ששילמו לסולימאן. סכום זה, עומד, לטענתו של עו"ד מצא, ב"כ סולימאן, על סך של 80,000 דולר.
61. בסיכומים שהגיש עו"ד גלבוע, בשם התובעים, עוד בטרם סיכומיו של סולימאן, טען עו"ד גלבוע - בבחינת ניבא וידע מה ניבא, או שמא יש לומר בבחינת נבואה שמגשימה את עצמה - כי אם מאן דהו יעלה את הטענה כי לא מולאה דרישת הכתב ביחס לשלושת החלקות, הרי שלטענתו, אין כל מניעה לראות בייפויי הכוח עליהם מסתמכים התובעים - קרי: ייפוי הכוח מיום 23.2.97 מסולימאן לעו"ד שוכרי, וייפוי הכוח מיום 2.3.97 מעו"ד שוכרי לעו"ד אבו הלאל - כמסמך בכתב הממלא אחר דרישתו של סעיף 8 הנ"ל. עו"ד גלבוע הסתמך בדבריו על הפסיקה שקבעה כי אין מניעה שייפוי כוח יכלול, מעבר לפן השליחותי שבו, גם את ההתחייבות החוזית עצמה, וימלא בכך את דרישת הכתב.