(לעניין זה, ראה גם את דבריו של כב' השופט יעקב טירקל בע"א 3780/94 לינדנבאום נ' עו"ד שלמה ארדמן, תק-על 99(3), 1377).
66. לאור האמור, אני דוחה את טענת חוסר הסמכות, שהועלתה על ידי עו"ד מצא, ב"כ של סולימאן, ואני קובע כי בית משפט זה מוסמך לדון בכל הנושאים הכלולים בכתב התביעה, הן בסעד ההצהרתי, והן בסעדים הכספיים השונים שהתבקשו על ידי התובעים.
מהלך הדיון המשפטי - כללי
67. הסעד העיקרי אותו ביקשו התובעים הוא סעד האכיפה, קרי: אכיפת ההסכם החילופי בינם לבין סולימאן, ורישום שלושת החלקות על שמם, וזאת לאחר ביטול רישומם של החלקות על שמו של ווזוז.
--- סוף עמוד 47 ---
כמה משוכות עומדות בדרכם של התובעים כדי לקבל סעד זה, ומהלך דיוננו יעקוב אחרי מכשולים אלה. התובעים, עליהם מוטל נטל ההוכחה בתביעה זו, נדרשים להוכיח בשלב הראשון, כי טוענים אחרים לבעלות בחלקות - כגון: ווזוז, שהחלקות נרשמו על שמו, וכגון: ארבעת ילדיו של סולימאן, הטוענים כי אביהם העביר להם את החלקות - אין להם על מה שיסמוכו. לאחר מכן, אם יצליחו התובעים במשימתם הראשונה, יידרשו התובעים לבסס את זכותם הם על שלושת החלקות, ולשכנע את בית המשפט כי הם אלה שזכאים להירשם כבעלי הזכויות בחלקות אלו, ולפיכך על בית המשפט לאכוף את העיסקה החילופית הנוגעת לשלושת החלקות. אם לא יצליחו התובעים לעבור את שתי המשוכות הנ"ל, הרי שתביעתם לסעד של אכיפה תיפול.
חלקו הראשון של הדיון יתמקד בשאלות אלו.
68. אם ייכשלו התובעים בביסוס זכותם לסעד האכיפה, יפנה הדיון לנתיב אחר, ויתמקד בסעד החילופי אותו ביקשו התובעים, הלא הוא סעד ההשבה. מכיוון שסולימאן מודה שקיבל מהתובעים כסף במסגרת העיסקה הראשונה (של חלקה 41), ובמהלך הדיונים אף הביע את נכונותו העקרונית להשיב כסף זה לתובעים, הרי שכל שנשאר לתובעים להוכיח, כדי לקבל את הסעד שביקשו, הוא זה: מהו הסכום המדויק של הכסף ששולם על ידם לסולימאן.
69. התובעים ביקשו מבית המשפט סעדים מצטברים, הן לסעד העיקרי והן לסעד החילופי, שעיקר עניינם הוא פיצוים על נזקים שנגרמו להם על ידי הנתבעים. בסוגיה זו יעסוק חלקו השלישי של פסק הדין. חלקו האחרון של פסק הדין יעסוק בגורלה של התביעה שכנגד, שהגיש סולימאן.
70. אולם, בטרם אעבור לדון בסוגיות הנ"ל, שומה עליי להתייחס לשתי סוגיות מהותיות, שעל אף שכמעט ולא הוזכרו בכתבי הטענות של הצדדים, אינני רואה עצמי פטור מלהתייחס אליהן, הלא הן אלה: (1) שאלת סמכות השיפוט הבינלאומית; (2) הדין שיש להחיל על התביעה.