--- סוף עמוד 51 ---
מנגד, הן ווזוז והן עו"ד סג"ל טענו שאין לטענת הזיוף על מה שתסמוך. לטענתם, סולימאן - בכבודו ובעצמו - הגיע למשרדו של עו"ד סג"ל ברמלה ביום 20.2.97, ולאחר שעו"ד סג"ל זיהה אותו על פי דרכונו, נחתם ייפוי הכוח וניתן על ידי עו"ד סג"ל האישור הנוטריוני לחתימה. לאור זאת, טענתם היא כי אין ממש בטענת הזיוף, ועל כן יש לדחותה. לפי גירסתם, מובן מאליו שרישום שלושת החלקות על שמו של ווזוז נעשה כדת וכדין, ואין כל מקום לערער עליו או לשנותו.
78. נקל להבין, כי אם צודקים ווזוז ועו"ד סג"ל בטענתם, ואכן מדובר בייפוי כוח אמיתי, הרי שבתחרות הזכויות שבין ווזוז לבין התובעים אין כל ספק, ובך מודים גם התובעים, כי ידו של ווזוז - שעיסקתו (הקודמת בזמן) הושלמה ברישום - על העליונה, וכי אז בקשתם כי בית המשפט יצהיר כי הם זכאים להירשם כבעלי הזכויות בשלושת החלקות, נופלת מאיליה. על כן, אם רוצים התובעים לעבור את המשוכה הראשונה הנדרשת מהם לצורך קבלת הסעד ההצהרתי, עליהם להרים את נטל הראיה הכבד המוטל עליהם ולשכנע את בית המשפט כי אכן מדובר בייפוי כוח מזויף.
79. טענת הזיוף הועלתה בידי שניים מהצדדים בהליך, התובעים וסולימאן, ושניהם הסתמכו - פחות או יותר - על אותן הראיות, בכדי לבסס טענתם זו. בשונה מסולימאן, התובעים עצמם הצהירו כי להם עצמם אין ידיעה אישית בדבר נסיבות חתימתו של ייפוי הכוח המדובר, אולם, לטענתם, הוצגו בפני בית המשפט ראיות מכריעות באשר להיותו של ייפוי הכוח מזויף.
אעבור כעת לבדיקת הטענות, העדויות והראיות שהובאו על ידי הצדדים בשאלה זו. אומר כבר עתה, כי לטעמי, התובעים וסולימאן אכן הצליחו להרים את נטל ההוכחה הדרוש במשפט האזרחי, וכי הראיות שהביאו יש בהן כדי לשכנע, מעבר למאזן ההסתברויות, כי אכן סולימאן לא חתם על ייפוי הכוח הנושא את התאריך 20.2.97, וכי מאן דהו אחר (שלא הוכח בפניי מי הוא) זייף את חתימתו של סולימאן על ייפוי הכוח. אין חשיבות, לצורך ההכרעה בפניי, מי הוא המזייף; די בכך שאקבע - וכך אני קובע - כי המסמך מזויף, ולכן ווזוז אינו הבעלים של שלושת החלקות. על כן, אינני רואה צורך לדון בשלל הראיות שהובאו על ידי התובעים וסולימאן לעניין זה, ואסתפק בדיון בשלוש מהראיות שהובאו, אשר, לטעמי, הינן ראיות חזקות מספיק -
--- סוף עמוד 52 ---
כל אחת בנפרד ולא כל שכן שילובם של שלושתן ביחד - ויש בהן כדי לבסס ולאשש את טענת הזיוף על אדנים יציבים. יש לציין כי לחלק ניכר מהראיות שהביאו התובעים וסולימאן להוכחת טענת הזיוף, אין כל התייחסות מצד ווזוז או עו"ד סג"ל, דבר שמחזק את אמינותן של ראיות אלו.