יש לציין כי בפרשת עסאף הנ"ל, אשר דנה אף היא במקרה בו טען המערער כי לא חתם על ייפוי כוח, על אף האישור הנוטריוני שאימת לכאורה את חתימתו, הסתפק בית המשפט העליון בהגשת תצהירו של המערער - תצהיר עליו לא נחקר בידי המשיבה - כדי לקבוע כי המערער יצא ידי חובת נטל הבאת הראיות שרבץ עליו (ראה: פרשת עסאף, עמ' 2126).
83. בענייננו, אני סבור כי סולימאן אכן הרים את נטל הראיה הרובץ עליו, והצליח לשכנע, מעבר למאזן ההסתברויות, כי החתימה המופיעה על ייפוי הכוח הנושא את התאריך 20.2.97 - איננה חתימתו. לטענתו של סולימאן כי לא הוא חתום על ייפוי הכוח, ניתן לצרף כתנא דמסייעא את הנקודות הבאות:
--- סוף עמוד 54 ---
א. עדותו של עו"ד שוכרי - שבנקודה זו היתה אמינה בעיני - אשר העיד כי סולימאן שהה עמו במהלך יום 20.2.97, ועל כן לא יתכן כי ביום זה היה במשרדו של עו"ד סג"ל ברמלה וחתם על ייפוי הכוח האמור.
ב. העובדה כי סולימאן - יחד עם עו"ד שוכרי - פנה למשטרה לצורך הגשת תלונה על זיוף חתימתו, מיד לאחר גילוי דבר הזיוף (ראה אישור על הגשת התלונה בנספח יד לתצהיר העדות הראשית של מדחת), יש בה כדי לחזק את טענתו של סולימאן, כי לא הוא חתום על ייפוי הכוח. אין זה סביר שאדם יתלונן על זיוף במשטרה, כאשר הדבר אינו נכון, ואז יוברר כי תלונתו היא תלונת שווא, ויתכן כי יועמד לדין פלילי בשל כך.
נקודות אלה יש בהם, לטעמי, כדי לחזק את אמינות גירסתו של סולימאן, ולאושש את טענתו כי החתימה המתנוססת על ייפוי הכוח לא יצאה מתחת ידיו, ועל כן מקבל אני את טענתו זו.
84. צילומי הדרכון: הן התובעים והן סולימאן טוענים, כי עיון בצילומים השונים של דרכונו של סולימאן המצורפים לייפויי הכוח השונים, יש בהם כדי לשפוך אור על השאלה שבפנינו. כזכור, סולימאן שב ארצה מירדן ביום 18.2.97, כאשר קודם לכן - באותו היום ממש - הונפק לסולימאן דרכון חדש בשגרירות ארה"ב ברבת עמון. לטענת סולימאן, למעלה משבועיים לאחר הנפקת הדרכון וחזרתו לישראל, דרכונו החדש עדיין לא היה חתום בחתימתו. רק ביום 5.3.97, במסגרת מפגש שערך עם עו"ד שוכרי ועם ווזוז אצל עו"ד אבו-עטא, חתם סולימאן, לדבריו, על הדרכון החדש שלו. לטענתו, במסגרת הפגישה הנ"ל, העיר לו עו"ד שוכרי על כך שהדרכון לא חתום, ואז, ורק אז, חתם על הדרכון. אולם, כאשר מעיינים בצילום דרכונו של סולימאן, אשר מצורף לייפוי הכוח הנושא את התאריך 20.2.97, רואים כי בצילום זה דרכונו של סולימאן חתום גם חתום. מכאן, מגיעים התובעים וסולימאן למסקנה כי לא ייתכן שסולימאן הזדהה בפני עו"ד סג"ל ביום 20.2.97 על ידי דרכון חתום, שכן באותו היום הדרכון לא היה חתום. לאור האמור מתבקשת, לטענתם, המסקנה כי ייפוי הכוח הנושא את התאריך 20.2.97, לא נערך בתאריך זה, אלא זויף על ידי ווזוז בשלב מאוחר יותר, ולכל הפחות לא לפני 5.3.97 (היום בו נחתם הדרכון). לטענתם, נעזר ווזוז בצילום מדרכונו החתום של סולימאן שהיה בידיו - עקב ייפוי הכוח