--- סוף עמוד 58 ---
להצביע על ההזדמנות של ווזוז (שלו יש את האינטרס לזייף את יפויי הכוח) לנצל את המצב ולבצע את הזיוף, או להעסיק מאן דהו שיבצע את הזיוף. בהקשר זה ראוי לציין כי עו"ד סג"ל אישר שיש לו היכרות קרובה עם ווזוז, אותו ייצג במשפטים קודמים, ועו"ד סג"ל אף הוסיף "אני מחזיק אותו כבן המפגר שלי" (עמ' 406, שורות 19-18 לפרוטוקול מיום 9.5.03).
ב. מפגש שהתקיים, לטענת סולימאן ועו"ד שוכרי, בינם לבין ווזוז, בו הסכים ווזוז לשרוף את ייפוי הכוח שזייף, ואף שרף בפועל מספר עותקים שלו, דבר המצביע לדעתם, על הודאה מכללא של ווזוז בזיוף ייפוי הכוח.
ג. חוות דעתו של מר פאיז אלטילאווי, מומחה לכתבי יד מהעיר שכם, אשר הגיש חוות דעת ובה קבע גם הוא כי החתימה על ייפוי הכוח איננה חתימתו של סולימאן.
ד. תמיהות שונות בנוגע לאופן הרישום הנוגע לייפוי הכוח האמור בספריו של עו"ד סג"ל.
לגופו של עניין, אני סבור כי בראיות אלו, כשלעצמן, אין די כדי לתמוך ולבסס ברמה מספקת את טענת הזיוף. אולם, לאור העובדה כי שלושת הראיות המרכזיות שהובאו לעיל, קרי: הכחשתו של סולימאן (פיסקאות 83-80), צילומי הדרכון (פיסקאות 86-84) וחוות דעתו של אבולעפיה (פיסקאות 89-87), הינן ראיות חזקות מספיק, ויש בהן די כדי לבסס באופן משכנע למדי את טענת הזיוף, אינני רואה צורך לדון ולהכריע בכל אחת מהראיות הנוספות שהוצגו לפניי בפיסקה זו, לגופם, שכן גם בלעדיהם הגעתי למסקנה מבוססת כדבעי כי ייפוי הכוח עליו הסתמך ווזוז, ביחס לזכויותיו בשלושת החלקות, הוא מזויף.
רישום שלושת החלקות על שם ווזוז - מסקנה
91. אני סבור כי התובעים הצליחו להרים את נטל הראיה הכבד שהוטל עליהם, והוכיחו, במידה שמעבר למאזן ההסתברויות, כי לא סולימאן הוא זה שחתם על ייפוי הכוח מיום 20.2.97, אלא ייפוי כוח זה - ככל הנראה - זויף. המשמעות של קביעה זו היא כי סולימאן מעולם לא מכר לווזוז את שלושת
--- סוף עמוד 59 ---
החלקות, וממילא רישום שלושת החלקות על שמו של ווזוז יסודו במעשה זיוף ומרמה, ועל כן אחת דינו - להימחק.
92. ברצוני להדגיש, כי אין בקביעתי זו כדי לומר דבר אודות התנהלותו של עו"ד סג"ל. אינני סבור כי התובעים הצליחו להוכיח - מעבר למאזן ההסתברויות - כי עו"ד סג"ל היה שותף לזיופו של ייפוי הכוח, לא באופן פעיל ואף לא בהעלמת עין. מנגד, הראיות שהובאו על ידי התובעים יש בהם בהחלט כדי להעלות תחושה לא נוחה ביחס למעמדו של ווזוז והיותו מעין "בן בית" במשרדו של עו"ד סג"ל. כך או כך, מאחר ובהסכמת הצדדים, התביעה נגד עו"ד סג"ל - שהיה בתחילת הדרך צד להליך - נדחתה, אין לי צורך ואין לי סמכות לקבוע מסמרות בשאלה זו, שכן קביעה זו לא נדרשת לצורך הכרעה בסכסוך שלפנינו, ומנקודת מבטו של עו"ד סג"ל, משנדחתה התביעה נגדו, אין כלפיו - ולא כל שכן לחובתו - כל מימצא בפסק דין זה, והוא נקי וזך כשלג, כפי שהיה לפני תחילתם של ההליכים בפניי.