ב. סולימאן עצמו נטש את טענתו זו מכללא, בכתבי טענות מאוחרים יותר שהגיש, ובאופן ברור יותר במהלך עדותו בעל פה בפניי. כך למשל, כבר בכתב ההגנה המתוקן שהגיש, חזר אמנם סולימאן על הטענה כי ייפוי הכוח הוצא ממנו במירמה על ידי עו"ד שוכרי, אך, מאידך גיסא, הודה כי הסכים במסגרת העיסקה החילופית להעביר - על ידי אותו ייפוי כוח ממש - דונם וחצי מתוך שלושת החלקות לידי התובעים. מכאן, שסולימאן עצמו הכיר באמיתותו של ייפוי הכוח האמור, רק חלק על הטענה שהסכים להעביר את שלושת החלקות וטען שהסכים להעביר רק דונם וחצי. הוכחה ברורה יותר לכך שסולימאן עצמו חזר בו מטענתו כי ייפוי הכוח מיום 23.2.97 הוצא ממנו במירמה, ניתן למצוא בדברים שאמר סולימאן בעדותו (עמ' 146, שורות 16-9, לפרוטוקול מיום 7.4.03):
"ש. אני מראה לך עכשיו ייפוי כוח שאתה מייפה את כוחו של עו"ד שוכרי לעשות כל מיני פעולות שחתמת בפני עו"ד שוסטר.
ת. כן (העד מעיין במסמך).
ש. האם זוהי חתימתך?.
ת. כן, זוהי חתימתי.
--- סוף עמוד 81 ---
ש. איזה תאריך מופיע?
ת. הייפוי כוח הזה שעשה לי ג'ורג' כדי שהוא ייתן למדחת דונם וחצי מהאדמה שלי....".
גם מדברים מוכח כי סולימאן חזר בו מהטענה שייפוי הכוח הוצא ממנו על ידי עו"ד שוכרי במירמה, על ידי שיצר בפניו מצג כי ייפוי הכוח נדרש לצורך הגשת תביעה נגד ווזוז. מר סולימאן אומר במפורש (בסיום הציטוט) כי מטרת ייפוי הכוח הוא "כדי שהוא ייתן למדחת (תובע 1 - מ' ד') דונם וחצי מהאדמה שלי".
130. לסיכום נקודה זו, אין ממש בטענתו של סולימאן כי ייפוי הכוח מיום 23.2.97 הוצא ממנו במירמה על ידי עו"ד שוכרי, ואין לי אלא לדחותה.
131. מסמך נוסף נגדו טען סולימאן בתוקף כי הוצא ממנו במירמה על ידי עו"ד שוכרי, הוא "מכתב הבקשה". לטענת סולימאן, עו"ד שוכרי החתים אותו על נייר חלק, ולאחר מכן מילא את תוכנו של המכתב האמור כרצונו, וללא ידיעתו של סולימאן.
מעיון במכתב הבקשה, ובעדותו של עו"ד שוסטר הנוגעת למכתב זה, אכן עולים פקפוקים רבים הנוגעים לאמינותו ולתוקפו של מכתב זה, כטענתו של סולימאן. אולם, לאור הקביעות העובדתיות והמשפטיות אליהן הגעתי עד כה, ולפיהן: ייפוי הכוח מיום 23.2.97 הוא שריר ותקף, ייפוי הכוח שנתן עו"ד שוכרי לעו"ד אבו-הלאל ביום 2.3.97 משמש כ"מסמך בכתב" ובין הצדדים סוכם כי כל שלושת החלקות יועברו לידי התובעים ולא רק דונם וחצי - אין במכתב הבקשה כדי לשנות מאומה מהתוצאה, בין אם מדובר על מסמך אמין, ובין אם, כפי שנראה בעיני, מדובר במסמך שעננה של פקפוקים מרחפת מעל ראשו.