ירושלים 1.9.98.
(-)
--- סוף עמוד 85 ---
חתימה".
137. משכך, יצא עו"ד שוכרי מהויכוח בנוגע לזכויות אותו חלקה מחלקה 173 המצוי בירושלים, ונותרו רק התובעים וסולימאן כטוענים לכתר.
לאור הכרעתנו לעיל, כי בעיסקה החילופית הסכימו הצדדים כי הזכויות בכל שלושת החלקות יועברו מסולימאן לידי התובעים, הרי שהכרעה זו כוללת בחובה גם את אותו חלק מחלקה 173 המצוי בתחומה של ירושלים, שדינו, כמו שאר שלושת החלקות, להירשם על שמם של התובעים.
סיכום ביניים
138. המסקנות העובדתיות אליהן הגעתי עד עתה הן אלה:
(1) את רישום שלושת החלקות על שמו של ווזוז יש למחוק, שכן רישום זה יסודו במירמה ובזיוף ייפוי כוח.
(2) לארבעת ילדיו של סולימאן, התובעים שכנגד, אין כל זכות ביחס לשלושת החלקות.
(3) אין בעיה של העדר "מסמך בכתב" בנוגע לעיסקה החילופית בין התובעים לבין סולימאן באשר לשלושת החלקות, וזאת לאור ייפוי הכוח שניתן לעו"ד אבו הלאל ביום 2.3.97, על ידי עו"ד שוכרי.
(4) התובעים ביססו את טענתם כי בעיסקה החילופית סוכם כי כתחליף לחלקה 41 יעביר סולימאן לרשותם את כל שלושת החלקות, ולא רק דונם וחצי מהם, כטענתו של סולימאן.
(5) אין לעו"ד שוכרי זכות כלשהי בחלק של חלקה 173, המצוי בתוך תחומה של ירושלים.
139. העולה מן המקובץ, הוא כי התובעים עברו את המשוכות השונות בדרכם אל הסעד אותו ביקשו, והוכיחו את זכותם לקבל את הסעד העיקרי אותו ביקשו: מחיקת רישומו של ווזוז כבעל הזכויות בשלושת החלקות, ואכיפת
--- סוף עמוד 86 ---
התחייבותו של סולימאן להעביר לידי איאד את זכויות הקניין בשלושת החלקות, על ידי רישום שלושת החלקות על שמם.
השבת כספי התמורה
140. כאמור, התובעים הוכיחו את זכאותם לסעד העיקרי אותו ביקשו, קרי: רישומם כבעלים בשלושת החלקות. עם זאת, בסיכומים שהגישו התובעים, הצהירו התובעים כי הם מוכנים לוותר על סעד האכיפה, וזאת אם יושבו להם כספי התמורה ששילמו לסולימאן במסגרת העיסקה המקורית לרכישת חלקה 41, העומדים, לטענתם, על סך של 90,000 דולר. ואלו דבריו של עו"ד גלבוע, בא-כוח התובעים (סעיף 129 לסיכומי התובעים; ההדגשה במקור - מ' ד'):
"במהלך שמיעת הראיות נשמעו הצהרות מצד הנתבע 1 ובא כוחו, מהן ניתן להבין כי אם תתבטל העברת זכויותיו במקרקעין החילופיים לנתבע 2 על ידי בית המשפט, יעדיף הנתבע 1 להחזיר לתובעים את כספי התמורה שקיבל מהתובע 1 במקום שיועברו המקרקעין החילופיים לשמם....