הסכום המדויק של כספי התמורה
142. בין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלת מהו סכום התמורה המדויק אותו שילמו התובעים לסולימאן, סמוך לכריתת הסכם המכר המקורי הנוגע לחלקה 41 - 80,000 דולר (כטענת סולמיאן) או 90,000 דולר (כטענת התובעים). כאמור לעיל, בנקודה זו קיימת סתירה בין סעיפים שונים בתוך ההסכם המקורי (לעיל, פיסקה 10), ובין חלק מסעיפים אלו לבין האמור בהסכם המתוקן (לעיל, פיסקה 13), דבר המקשה על האפשרות להפיק משני ההסכמים למכירת חלקה 41 תועלת ראייתית לכאן או לכאן.
143. כדי לא להאריך יתר על המידה, אומר כבר עתה כי לפי דעתי חומר הראיות תומך באופן ברור בגירסת התובעים, לפיה כספי התמורה ששילמו לסולימאן היו בסך 90,000 דולר. ביסוס חזק למסקנה זו ניתן למצוא בכמה ראיות שהוגשו לפניי במהלך המשפט, כפי שיובהר בפיסקאות הבאות.
144. טופס הדיווח לרשויות מס שבח: התובעים הגישו כראיה טופס דיווח לרשויות מס שבח של העיסקה המקורית למכירת חלקה 41 (ת/118), ובטופס זה נרשם כי שווי התמורה הוא 292,050 ש"ח. יש לציין כי הטופס חתום על ידי סולימאן, מדחת ועו"ד שוכרי, אשר בעדותו, אישר כי המסמך נכתב ונחתם בכתב ידו (עמ' 504, שורות 13-7, לפרוטוקול המוקלט מיום 28.5.03). לפי השער היציג של הדולר ביום העסקה (31.10.96), קרי: 3.273 שקלים לדולר, שווי התמורה עליו דווח שווה ל-89,230 דולר. לטענת התובעים (סעיף 32 לסיכומי התובעים), שער הדולר שבו נעשה שימוש בעת הדיווח למס שבח הוא שער הדולר של יום 8.11.96, קרי: 3.245 שקלים לדולר, ועל פי שער זה שווה הסכום הנ"ל לסך של 90,000 דולר בדיוק.
לענייננו אין זה כל כך משנה מהו שער הדולר המדויק שבו השתמשו, שכן, כך או כך, ברור כי שווי התמורה המופיע במסמך זה, משמש כראיה חזקה התומכת בגירסת התובעים כי התמורה ששולמה היתה 90,000 דולר (או קרוב לכך), וסותר את גירסתו של סולימאן. יש לציין כי לא היתה כל התייחסות
--- סוף עמוד 89 ---
מצידו של סולימאן לטופס זה, לטיבו או לתוכנו, וממילא תוכנו של מסמך זה לא נסתר על ידו.
145. כ"תנא דמסייעא" למסקנתי ניתן להביא גם את סעיף 98(ג) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963, הקובע כי: "מי שמסר הצהרה, ידיעה או הודעה ביודעין שאינה נכונה, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, או קנס שהוא פי שלושה מסכום המס שלא שולם בגלל אותה עבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר". מכיוון שאינני חושד לא בעו"ד שוכרי אשר, כאמור, ערך את הטופס, ולא במדחת או סולימאן, כי עברו עבירה פלילית של דיווח שקר לרשויות מס שבח, הרי שאין לי אלא לקבל את שווי התמורה הנקוב בטופס הנ"ל, כשווי אמיתי, ולהניח כי זוהי התמורה ששולמה לסולימאן על ידי התובעים.