ברור כי אין בתשובה זו כדי לקעקע את האמור בתצהיר, אשר סולימאן הודה - בסופו של דבר - כי חתם עליו (לפחות על נוסחו בשפה העברית) בפני עו"ד עוודה, וכי יש באמור משום טענה בעל פה נגד מסמך בכתב.
על כן, אין לי אלא לקבל את הודאתו של סולימאן במסמך זה, ולפיה קיבל מידי התובעים תמורה בסך 90,000 דולר.
149. הצדדים העלו טענות נוספות באשר לשאלת סכום התמורה המדויק, אולם, אני סבור כי אין צורך לדון בראיות אלה, שכן, הן טופס הדיווח לרשויות מס שבח והן ה"תצהיר" שנחתם על ידי סולימאן מוכיחים, באופן שהוא מעבר לנדרש במאזן ההסתברויות, כי התמורה אותה קיבל סולימאן מידי התובעים היתה תמורה של 90,000 דולר.
בהקשר זה אעיר כי כנגד טענת התובעים כלפי סולימאן, מדוע לא הבאת כראיה את טופס ההפקדה של הכספים בבנק, שיכלו להוכיח את הסכום במדויק, ניצבת שאלה דומה כלפי התובעים מדוע לא הביאו הם את אישורי הבנק שלהם, על משיכת הכסף שהוכנס למזוודה. בנקודה זו יש מעין "קיזוז" של טענות, ולכן נזקקתי לשתי הראיות שהובאו לעיל, קרי: הדיווח למס שבח וה"תצהיר" של סולימאן.
150. כעת, נותר לנו לדון בשאלת אופן השבת כספי התמורה.
פסיקת ריבית והצמדה על כספי התמורה
151. כאמור לעיל (פיסקה 11), אין מחלוקת בין הצדדים כי סמוך לחתימת הסכם המכר המקורי למכירת חלקה 41 הביא מחמד מזוודה מלאה בשטרות כסף, בשקלים חדשים, ומחמד ומדחת נסעו עם מזוודה זו לבנק ברמאללה, שם המירו את הכסף משקלים חדשים לדולרים, והפקידו את הכסף בחשבונו של
--- סוף עמוד 92 ---
סולימאן. כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעובדה כי סכום התמורה בין הצדדים נקבע בדולרים ולא בשקלים, ולפי המסקנה אליה הגעתי לעיל (פיסקה 150), מדובר בסכום של 90,000 דולר.
152. בעוד הצדדים מסכימים כי ניתן לסיים את הפרשה על ידי השבת כספי התמורה ששולמו, נחלקו הצדדים כיצד יש לחשב את הסכום אותו יש להשיב. בסיכומים שהגיש מטעם התובעים, טען עו"ד גלבוע (סעיף 129 לסיכומים), כי יש לקחת את הסכום השיקלי אותו שילמו התובעים לסולימאן, העולה לסך של 294,570 ש"ח (הסכום בשקלים חדשים השווה ל-90,000 דולר לפי שער הדולר ביום התשלום), לטענתו, ולסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית שיקלית.
מנגד, בסיכומים שהגיש מטעם סולימאן, טען עו"ד מצא (סעיפים 35-33), כי מכיוון שהתמורה נקבעה בדולרים, הרי שגם הסכום שעל סולימאן להשיב חייב להיקבע בדולרים. עוד טוען עו"ד מצא, כי מכיוון ששער הדולר עמד בעת חתימת ההסכם על שער הקרוב ל-3.2 שקלים לדולר, וכיום הוא עומד על שיעור של יותר מ-4.5 שקלים לדולר, הרי שאין מקום להוספת הפרשי הצמדה וריבית לסכום המושב, שכן, העלייה בערך הדולר מהווה עלייה של יותר מ-50%. הוסיף עו"ד מצא וטען, כי מכיוון שהריבית הדולרית על חסכונות בבנק הוא 0%, הרי שההשבה הריאלית ביותר היא השבה של "דולרים תמורת דולרים", כלשונו.