157. בפועל, אם כן, רואים אנו כי כמעט אין הבדל בין האינפלציה השיקלית לבין ההשוואה לדולר בעשר השנים האחרונות, ולכן, כמוסבר לעיל, גם מטעם זה ניתן לקבל את גישת עו"ד מצא כי את הסכום יש להחזיר בדולרים, קרי: 90,000 דולר.
158. ריבית: משמעותה הכלכלית של הריבית שונה מזו של הפרשי ההצמדה. ביחס לתפקידה הכלכלי של הריבית כתבתי בפרשת אספן (סעיף 104) את הדברים הבאים:
"ברם, עדיין יש משמעות כלכלית ועסקית לכך שאותו כסף, במקום להיות בידיו של הנושה - הזכאי לקבלו על פי הדין - נשאר בידי החייב והוא שילם אותו מאוחר יותר. מהי משמעות חלוף הזמן או האיחור בתשלום? נהוג לתת ביטוי לזמן שבו הכסף לא היה בידי הנושה בדרך של תשלום ריבית. וכך הגדיר פרופ' פרוקצ'יה את מהות הריבית (במאמרו, שם, בעמ' 275-274; צוטט בהסכמה בפרשת עמיתי מלון ירושלים, בעמ' 224-223): 'לריבית שתי פנים. בפן האחד שלה הריבית היא פיצוי על ירידת ערך הכסף. שיעורה של ריבית כזאת הוא כשיעור האינפלציה. הפן
--- סוף עמוד 96 ---
האחר של הריבית הוא בתמורה שמקבל הנושה על עיכוב כספו והחזקתו בידי החייב. מבחינה זו משמשת הריבית כעין דמי שכירות שמשלם החייב לנושה על שימוש בנכס של הנושה. ההפרש בין שער הריבית (הנומינלית) הכולל ובין שיעור האינפלציה הוא הריבית הריאלית'".
(ההפניה היא למאמרו של פרופ' אוריאל פרוקצ'יה "הצמדה שערוך וריבית: עבר, הווה ועתיד", משפטים, כרך י (תש"מ - 1980); וכן לפסק הדין ע"א 672/81, עמיתי מלון ירושלים נ' טייק, פ"ד מ(3), 169, שניתן על ידי הנשיא מאיר שמגר).
159. הנה כי כן, בשונה מהתפקיד הכלכלי של הפרשי ההצמדה לשמור על ערכו של הכסף, הרי שתפקידה הכלכלי של הריבית היא לשמש מעין "דמי שימוש" או "דמי שכירות" בכסף. לנוכח האמור, לא מקובלת עליי עמדתו של עו"ד מצא, כי אין הצדקה לתשלום ריבית על סכום הכסף אותו קיבל סולימאן מאת התובעים והחזיק בו במשך תקופה של כעשר שנים.
על כן, אני דוחה את טענתו של עו"ד מצא בנקודה זו, וקובע כי לסכום כספי התמורה אותו נדרש סולימאן להשיב לתובעים, קרי: 90,000 דולר, יש להוסיף ריבית. כל שנותר לנו לקבוע הוא מהי הריבית אותה יש לפסוק על הסכום אותו נדרש סולימאן להשיב.
160. בעניין זה נפנה אל הוראות החוק. סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, שכותרתו "שיעור הריבית", קובע כדלקמן:
"הריבית לפי סעיפים 2 ו-3 וכן הריבית הנפסקת על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי כשהוא צמוד למטבע חוץ, יהיו בשיעורים ובדרך חישוב שקבע שר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אלא אם כן קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר".