פסקי דין

תא (י-ם) 1456/98 מדחת סובחי מחמוד אבו סען נ' סולימאן עותמאן מסעוד אבו חמדה - חלק 7

19 אוקטובר 2006
הדפסה

שמא יאמר הדיין: מה לי בצער הזה? - תלמוד לומר: 'וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט' [רש"י: לפי מה שעם לבבכם, שלבבכם נוטה בדבר, כלומר: בטענותיהם במשפט, לפי אותם דברים תשפוטו ולא תיענשו], אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות".

וכך מגדיר הרמב"ם את תפקידו של הדיין, בהקשר זה, על בסיס דברי הגמרא (רמב"ם, הלכות סנהדרין, פרק כג, הלכה ט):

"כל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו, גורם לשכינה שתסתלק מישראל. וכל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין, הקב"ה גובה ממנו נפשות, שנאמר [משלי, פרק כב, פסוק כג ]: 'כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶש'.ׁ

וכל דיין שדן דין אמת לאמיתו, אפילו שעה אחת, כאילו תקן את כל העולם כולו, וגורם לשכינה שתשרה בישראל, שנאמר [תהלים, פרק פב, פסוק א]: 'מִזְמוֹר

--- סוף עמוד 11 ---

לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט'. ושמא יאמר הדיין: מה לי ולצרה הזאת? תלמוד לומר [ דברי הימים ב, פרק יט, פסוק ו]: 'וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט'. אין לדיין אלא מה שעיניו רואות."

הדרך להכריע במחלוקות העובדתיות שבין הצדדים, נקבעת על ידי הרמב"ם בהלכה הבאה, בהתבססו על המשנה במסכת אבות, פרק א, משנה ח. וכך אומר הרמב"ם (שם, בהלכה י):

"ולעולם יהיו בעלי דינין לפניך כרשעים, ובחזקת שכל אחד מהן טוען שקר, ודון לפי מה שתראה מן הדברים. וכשיפטרו מלפניך, יהיו בעיניך כצדיקים כשקבלו עליהם את הדין, ודון כל אחד מהם לכף זכות."

ההסבר של דברים אלה, מצוי בדבריו של רבי עובדיה מברטנורה (1510 - 1440,יליד איטליה, שלאחר מכן עבר לירושלים, בה שימש ראש הקהילה היהודית, והינו פרשן המשנה המרכזי),בפירושו על המשנה במסכת אבות, שם. ואלה דבריו:

"יהיו בעיניך כרשעים - שלא יטה לבך לאחד מהם, לומר: 'איש פלוני חשוב הוא ולא יטעון טענת שקר'. שאם אתה אומר כן, אין אתה רואה לו חובה.

כשקבלו עליהם את הדין - שלא תחשוד החייב לומר: 'גזלן היה זה'. אלא תאמר: 'שמא טועה היה, ולא נתכוין לגזול'. אי נמי [או גם, פירוש נוסף:] נתחייב אחד מהם שבועה ונשבע, לא תאמר: 'לשקר נשבע' ".

הרקע העובדתי

--- סוף עמוד 12 ---

5. ההשתלשלות העובדתית של האירועים, שהיא לב ליבה של הפרשה שלפנינו, נתונה במחלוקת עזה בין הצדדים, עד אשר לא נותר כמעט פרט אחד שניתן לראותו כמוסכם על כלל הצדדים המעורבים בתיק.

בסעיפים הבאים אנסה לתאר את הרקע העובדתי של הפרשה, תוך ציון, בקצרה, של הנקודות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

עמוד הקודם1...67
8...79עמוד הבא