75. כנגד טענתו של התובע כי האמן לא שלט בעברית, טען הנתבע (סעיף 9ז לסיכומי הנתבע), כי לא הוכח שהאמן התקשה בעברית, גם אם ברור כי שליטתו באנגלית היתה טובה יותר. את דבריו אלו ביסס הנתבע על עדותו של לא אחר מאשר מרדכי עזרא, העד מטעם הנתבע אשר עליו הסתמך התובע בטענתו כי האמן התקשה בעברית (לעיל, פיסקה 67). לטענתו, עזרא אמר בעדותו כי האמן ידע לכתוב בעברית, "לא כתב יפה אבל ידע" (עמ' 233, שורה 22, ועמ' 234, שורה 5 לפרוטוקול המוקלט מיום 2.5.04).
76. כנגד טענתו של התובע כי לא ייתכן שאת הנוסח האנגלי של ההסכמים כתב האמן, שכן התובע העיד בוודאות שזה אינו כתב ידו של האמן, טען הנתבע (סעיף 9ז לסיכומי הנתבע) כי דווקא האמן הוא זה שכתב את הנוסח האנגלי של ההסכמים. את דבריו אלו ביסס הנתבע על עדותו של עו"ד יהודה כהן, אשר אמר את הדברים הבאים (עמ' 183, שורות 8-4 לפרוטוקול הנ"ל):
"כ.ה. דרורי: ... אם אדוני רואה את כתב היד שנמצא פה, אדוני יכול לשער או להגיד לנו אם זה כתב ידו של מר טסלר, יש לי כמה סוגים.
ת. זה נראה לי כתב ידו של ענבר, האנגלית".
מעדות זו הגיע הנתבע למסקנה כי "סביר לקבוע, שאכן האמן הוא שכתב את חטיבת המלל הכתובה באנגלית, ושטסלר באמת כתב את חטיבת המלל בעברית" (סעיף 9ז לסיכומי הנתבע).
--- סוף עמוד 41 ---
77. ביחס לחתימתו של האמן, טען ב"כ הנתבע (סעיף 9ד לסיכומי הנתבע) כי אם נבחן את שלושת הדרכים אשר בהם ניתן לאמת חתימה, על פי דיני הראיות, נראה כי אין כל ספק שהחתימה של ההסכמים היא חתימתו של האמן, או למצער, לא הוכח כי זו אינה חתימתו.
ביחס לדרך הראשונה - שהיא: אימות באמצעות עדות ישירה של החתום או של מי שהיה עד לחתימה, טען הנתבע, כי העדות הישירה היחידה שיש לנו היא זו של טסלר, אשר העיד בבטחון (עמ' 25 לתמליל עדותו המוקדמת של מר טסלר המנוח מיום 8.8.99), כי החתימה המופיעה בהסכמים הנ"ל היא היא חתימתו של האמן.
ביחס לדרך השניה - שהיא: השוואת החתימה השנויה במחלוקת לחתימה הידועה כאמיתית, טען הנתבע, כי השוואה כזאת לא נעשתה, והתובע לא הביא כל חוות דעת של מומחה מטעמו שתחזק את טענתו כי החתימה איננה חתימתו של האמן.
ביחס לדרך השלישית - שהיא: הכרת החתימה על ידי עדותו של מי שמכיר היטב את כתב היד או החתימה השנויים במחלוקת, טען הנתבע כי אין לתת כלל משקל לעדותו של התובע, אשר, כאמור (דבריו צוטטו לעיל, פיסקה 70), העיד בבטחה שהחתימה איננה חתימתו של האמן, והנוסח האנגלי של ההסכמים איננו כתב ידו של האמן. לטענת הנתבע, המסקנה אליה הגיע התובע כי כתב היד איננו כתב ידו של האמן, התבססה על הנחתו כי החתימה איננה חתימתו של האמן, אולם, כאשר נשאל התובע על ידי בית המשפט האם הוא טוען שהחתימה של האמן "איננה נכונה", ענה התובע "חתימה אני לא יודע, אני לא מתיימר להיות מומחה לחתימות" (עמ' 29, שורות 2-1 לפרוטוקול המוקלט מיום 18.7.03). עוד טען הנתבע כי מדבריו של התובע בעדותו (עמ' 32, שורות 5-1 לפרוטוקול הנ"ל) עולה כי כל היכרותו של התובע עם כתב ידו של האמן, נבעה רק משני המסמכים שברשותו, קרי: ההסכם וייפוי הכוח.