ממכלול הדברים האמורים, הגיע הנתבע למסקנה כי אין ממש בטענות התובע, וברור כי החתימה המופיעה על ההסכמים הנ"ל, היא חתימתו של האמן ולא זיוף שנעשה על ידי טסלר.
--- סוף עמוד 42 ---
78. מבין הגרסאות שהציגו הצדדים, נוטה דעתי יותר לגרסתו של הנתבע. אולם, אני סבור כי אין כל צורך שאדון בטענות הצדדים ביחס לשאלת זהותו של עורך ההסכמים, שכן, גם אם הייתי מקבל את כל טענות התובע באשר לשאלת זהותו של עורך ההסכמים (וכאמור, אינני מקבל), והייתי קובע כי האמן לא כתב את ההסכמים, לא את הנוסח בעברית ולא את הנוסח באנגלית, אלא טסלר בכבודו ובעצמו הוא זה אשר כתב בכתב ידו את כל ההסכמים, לא היה בכך כדי לסייע לתובע. שכן, אין בעובדה שההסכמים כתובים בכתב ידו של טסלר כדי להוכיח - אפילו לא לכאורה - כי ההסכמים זויפו. כמו בטיעוניו הקודמים, גם כאן ישנה קפיצה לוגית בין הנתונים אותם מציג התובע (שגם ביחס אליהם, כאמור, אין ביטחון בנכונותם) לבין המסקנות אותן הוא מבקש להסיק מנתונים אלו. האם המסקנה המסתברת מהנתון (בהתאם להנחתו של התובע) כי כתב ידו של טסלר הוא שמופיע בהסכמים, היא בהכרח המסקנה כי ההסכמים זויפו על ידי טסלר? אינני סבור כך.
79. עד כאן באשר לזהותו של עורך ההסכמים. עדיין נותרה לדיון שאלת מקוריות חתימתו של האמן. בשונה מהשאלה בכתב ידו של מי נכתבו ההסכמים, לשאלה האם חתימת האמן המופיעה בהסכמים היא אכן חתימתו של האמן, או שמא מדובר בחתימה שזויפה, יש השלכה ישירה על השאלה האם ההסכמים זויפו, אם לאו. אם היה מצליח התובע להוכיח בפניי כי חתימת האמן המופיעה בהסכמים זויפה, כי אז היתה זו הוכחה ניצחת לטענתו כי ההסכמים זויפו.
אולם, סבור אני כי גם כאן התובע לא הרים את נטל ההוכחה ולא הצליח להוכיח כי חתימת האמן על ההסכמים זויפה. כדי להוכיח את טענת הזיוף היה על התובע להביא חוות דעת של איש מקצוע שיקבע כי אכן החתימה זויפה, ואת זאת הוא לא עשה.
גם דברים שאמרתי במהלך הדיון ביחס לשוני מועט שיש בין חתימת האמן המופיעה בהסכם עם התובע לחתימת האמן המופיעה בהסכם עם טסלר (עמ' 29, שורות 5-3 לפרוטוקול המוקלט מיום 18.7.03), בהם ניסה התובע להיאחז, אין בהם ראיה מספקת לזיופה של החתימה, וזאת משני הטעמים שהעלה הנתבע (סעיף 9י לסיכומי הנתבע): הראשון, להוכחת זיוף בחתימה
--- סוף עמוד 43 ---
נדרשת חוות דעתו של מומחה, מומחיות שאינה חלק מכישוריו של בית משפט זה; השני, מעשים שבכל יום כי קיים שוני בין חתימות שחתם אדם בזמנים שונים - ואף באותו יום עצמו - ואין בכך כדי להוכיח, במידת ההסתברות הנדרשת במשפט אזרחי, כי החתימה זויפה.