בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 4354/08
ע"פ 4358/08
ע"פ 4364/08
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט י' דנציגר
המערערת ב-ע"פ 4354/08
והמשיבה ב-ע"פ 4358/08
וב-ע"פ 4364/08:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים ב-ע"פ 4354/08
והמערער ב-ע"פ 4364/08:
1. יעקב רבינוביץ
המשיב ב-ע"פ 4354/08
והמערער ב-ע"פ 4358/08:
2. דוד מורגנשטרן
ערעור על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים ב-ת"פ 1071/01 [פורסם בנבו] מיום 31.3.2008 שניתנו על ידי כבוד השופט משה גל
תאריכי הישיבה:
י"א באייר התשס"ט
י"ג באייר התשס"ט
(5.5.2009)
(7.5.2009)
בשם המערערת ב-ע"פ 4354/08 והמשיבה ב-ע"פ 4358/08 וב-ע"פ 4364/08:
עו"ד א' וינשל, עו"ד ש' למברגר
בשם המשיב ב-ע"פ 4354/08
והמערער ב-ע"פ 4364/08:
עו"ד ד' שינמן, עו"ד נ' נגב, עו"ד א' ניב-סבאג, עו"ד ל' שובל, עו"ד ש' דולן, עו"ד צ' מתתיהו, עו"ד ש' קיסר
בשם המשיב ב-ע"פ 4354/08
והמערער ב-ע"פ 4358/08:
פסק-דין
השופטת מ' נאור והשופט י' דנציגר:
פתח דבר
1. הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית (להלן: הפטריארכיה) היא הבעלים של שטחי מקרקעין נרחבים בשכונות רחביה וטלביה בירושלים (להלן: קרקעות ירושלים). המקרקעין מוחכרים לקרן הקיימת לישראל (להלן: קק"ל) והחכירה אמורה להסתיים באמצע מאה זו. מצב דברים זה עורר משך זמן רב, ואף עודנו מעורר, דאגה רבה בקרב רשויות המדינה וקק"ל, כיוון שעל קרקעות ירושלים נבנו בתים שבהם מתגוררים אנשים רבים. נוכח המצב שנוצר המדינה הייתה מוכנה לשלם סכומים נכבדים ביותר עבור רכישת הזכויות בקרקעות אלו, והיא אכן השקיעה בעניין, באמצעות קק"ל, סך של 20 מיליון דולר. ואולם, על פי קביעתו של בית המשפט המחוזי (השופט מ' גל), שני הנאשמים המערערים לפנינו ואדם נוסף בשם בנו זיסמן (להלן: זיסמן) – שהתיימרו לתווך בין קק"ל לבין מי שהיה אז הפטריארך, ואף הציגו מצג כאילו הפטריארך חתם בנוכחות נוטריון, על מסמכי עסקה בה הועברה לידי קק"ל חכירה ארוכת טווח במקרקעין – למעשה, נטלו לכיסם חלק נכבד מהסכום האמור. בית המשפט המחוזי קבע כי הייתה זו פרשת הונאה מתוחכמת ביותר של ביצוע מדומה של עסקת ענק במקרקעין. באותה הזדמנות בה חתם, כביכול, הפטריארך על העסקה בעניין קרקעות ירושלים, נעשו שתי עסקאות מדומות נוספות, בהן היה לשני המערערים אינטרס כספי. האחת נוגעת לקרקעות שליד העיר בית שמש (להלן: קרקעות בית שמש), אשר למערער הראשון, יעקב רבינוביץ (להלן: רבינוביץ או המערער 1), כבר היו זכויות מסוימות בהן. העסקה השנייה נוגעת לשטח של חמישה דונמים, אף הוא בבעלות הפטריארכיה, אשר מצוי במתחם שליד תחנת הרכבת הישנה בירושלים (להלן: קרקעות הרכבת). כפי שיבואר עוד להלן, במעמד החתימה
--- סוף עמוד 2 ---
הלכאורית על ייפוי הכוח לטובת רבינוביץ לגבי העסקה בקרקעות ירושלים, נחתמו, שוב לכאורה, גם המסמכים הנוגעים לשתי העסקאות המדומות הנוספות – בקרקעות בית שמש ובקרקעות הרכבת. מדובר בתיקון להסכם שנחתם קודם לכן בעניין קרקעות בית שמש ובשני ייפויי כוח בעניין קרקעות בית שמש ובעניין קרקעות הרכבת, אשר גם לגביהם נטען כי חתימת ידו של הפטריארך זויפה.
2. בהכרעת דין מפורטת, מפורטת עד למאוד, קבע בית המשפט המחוזי כי מי שהיה הנאשם 1 בפניו, רבינוביץ, בסיועו של מי שהיה הנאשם 2, דוד מורגנשטרן (להלן: מורגנשטרן או המערער 2), ובשיתוף פעולה עם זיסמן – יצרו מצג כאילו הפטריארכיה מעוניינת לבצע את העסקה בקרקעות ירושלים וכאילו יש להם קשרים מספיקים, במיוחד דרך זיסמן שהיה מקורב לפטריארכיה, להוציא אפשרות זו מן הכוח אל הפועל. כך גרמו השלושה לקק"ל להשקיע בעסקה המדומה סך של 20 מיליון דולר, אותם קיבלה, כזכור, מן המדינה לשם הסדרת הרכישה של הזכויות בקרקעות ירושלים. רבינוביץ הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בעבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שימוש במסמכים מזויפים, לפי סעיף 420 לחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; וניסיון לקבל דבר במרמה, לפי סעיפים 25 ו-415 סיפא לחוק העונשין. מורגנשטרן הורשע בכך שסייע לרבינוביץ לבצע את העבירות הנזכרות. השניים, רבינוביץ ומורגנשטרן, הורשעו גם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, בעניין תיאום עדויות שבוצע לאחר פתיחת החקירה בתיק זה, וזוכו מן העבירה של הדחה בחקירה. על פרטי האירועים הנוגעים להרשעה נעמוד עוד בהמשך הדברים. זיסמן, שלפי הממצאים שנקבעו היה אף הוא שותף לביצוע העבירות, נמלט לרומניה. שלטונות רומניה סירבו להסגירו לישראל.