--- סוף עמוד 12 ---
לא קיבל כי השיקים הובאו בידי שני כמרים, וגם לא שתמורת השיקים הועברה במזומן לפטריארך.
16. בהמשך הדברים, ועל סמך ייפוי הכוח שנמסר לעו"ד ויינרוט מאת רבינוביץ במועד החתימה, ייפוי כוח שנחתם כביכול על ידי הפטריארך בפני נוטריון, רשם עו"ד ויינרוט בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה לטובת הימנותא על קרקעות ירושלים. ואולם, העסקה המדומה בקרקעות ירושלים דלפה לתקשורת. למעשה, עוד לפני מעמד החתימה היה עיתונאי שהתעניין בנושא. בעקבות הפרסום שנעשה בתקשורת, הגישה הפטריארכיה תביעה אזרחית ובמסגרתה ביקשה צו מניעה זמני האוסר על עשיית דיספוזיציה בקרקעות. טענת הפטריארכיה הייתה כי מדובר במסמכים מזויפים, וכי לא נעשתה כל עסקה לגבי קרקעות ירושלים. במסגרת תביעה זו, הוגשו תצהירים החתומים על ידי ד"ר אוסטפלד, עו"ד פרי ומסמך חתום על ידי עו"ד ויינרוט [ת/80, ת/80א, ת/80ב בהתאמה]. בתצהירים אלה נטען כי הפטריארך חתם על המסמכים בנוכחות הנוטריון עו"ד פרי, ד"ר אוסטפלד ומר רבינוביץ וכי החתימה הייתה לאחר שעו"ד פרי הסביר לפטריארך על מה הוא חותם. רבינוביץ, שהוא תושב זר, היה בחו"ל בעת הגשת התצהירים, אך הוא הגיע ארצה לאחר שעו"ד ויינרוט קרא לו לבוא. בנוסף להגשת התביעה האזרחית, שהבנו כי עודנה תלויה ועומדת, הגישה הפטריארכיה תלונה למשטרה. בעקבות התלונה והחקירה שנוהלה לשם בירורה, הוגש כתב האישום נשוא הערעורים שבפנינו.
קרקעות בית שמש
17. כאמור, ביום ה-14.4.2000, באותה הזדמנות בה חתם הפטריארך, כביכול, על מסמכים הנוגעים לעסקה בקרקעות ירושלים, הוא "חתם" גם על מסמכים הנוגעים לקרקעות בית שמש. המדינה או קק"ל אינם צד ל"עסקה" זו. מדובר בשטח של כ-19,000 דונם המכונה גם בשם "קרקעות אל-בורג", באזור בית שמש. 13,000 דונם הם בבעלות הפטריארכיה, ולגבי יתרת השטח ישנה מחלוקת בין הפטריארכיה לבין המדינה. בשנת 1954, החכירה הפטריארכיה למדינה את קרקעותיה לתקופה של 99 שנים. המעמד התכנוני של הקרקעות אינו מאפשר, לעת הזו, בנייה למגורים. בשנת 1995, כרתו רבינוביץ ומורגנשטרן הסכם עם הפטריארכיה בעניין קרקעות בית שמש. ההסכם הקנה לשניים הרשאה מטעם הפטריארכיה לנהל משא ומתן עם המדינה לגבי מעמד 6,000 הדונם, שהבעלות לגביהם הייתה כאמור שנויה במחלוקת, במטרה לקדם
--- סוף עמוד 13 ---
תוכניות לבניית לפחות 5,000 יחידות דיור, על שטח שלא יפחת מ-1000 דונם. רבינוביץ הוסמך לחתום על הארכת החכירה בקרקע, אשר הבעלות לגביה אינה שנויה במחלוקת (13,000 הדונם הנותרים), לתקופה של 99 שנים נוספות. במסגרת ההסכם משנת 1995, במעמד חתימת ההסכם, שילמו רבינוביץ ומורגנשטרן סכום של שלושה מיליון דולר והתחייבו לשלם לפטריארכיה בהמשך, סכום כולל של שישה מיליון דולר ולמסור לה 16% מן היחידות שייבנו על הקרקע האמורה, אשר שוויין הוערך בעשרות רבות אם לא מאות מיליוני דולרים. תנאי יסודי בעניין העסקה בקרקעות בית שמש, היה כי השניים ישלימו תוך חמש שנים הליך של שינוי ייעוד הקרקע וקבלת היתר בנייה. בהסכם האמור הייתה אופציה להארכת התקופה פעם אחת בשלוש שנים נוספות, בתנאים שונים, לרבות תשלום במזומן של חצי מיליון דולר, שייעשה לטובת הפטריארכיה. כמה שנים לאחר מכן ועוד לפני האירועים נשוא כתב האישום, בשנת 1999, נערך תיקון ראשון להסכם ולפיו, לאחר תום תקופת החכירה של הקרקעות אשר בבעלות הפטריארכיה תחודש החכרת הקרקע מאליה לכמה תקופות נוספות. תמורת תיקון זה התחייבו רבינוביץ ומורגנשטרן, לשלם לפטריארכיה חצי מיליון דולר.