--- סוף עמוד 17 ---
המלון, למרות שלא היה אורח שם, מה שגרם לו למבוכה. גם עו"ד יעקב ויינרוט העיד כי מסר את הכסף בשתי מעטפות. והנה, ביום 16.4.2000, השיקים על-סך 16 מיליון דולר היו בידי רבינוביץ ובידי זיסמן: הסכום שהונח במעטפה אחת הגיע לידי זיסמן והסכום שהונח במעטפה השנייה הגיע לידי רבינוביץ. בית המשפט דחה את טענתו של רבינוביץ לפיה תמורת השיקים שהיו בידיו הועברה לפטריארך, בחלקה במזוודה שבה היה כסף במזומן, ובחלקה נמסרה התמורה לכמרים עלומים בידי חלפן כספים עבור הפטריארך. אלה הם העניינים העיקריים שהביאו לדחיית התרחיש האלטרנטיבי. לכך יש להוסיף עניינים אחרים – דחיית הפגישה ב-13.4.2000 וקיום הפגישה במועד שקוימה: סמוך לכניסת השבת, כשכל הנוכחים במעמד החתימה על העסקה ממהרים, ביום בו היה הפטריארך בדיאליזה ומצבו היה קשה ובוודאי מנע ממנו להשיב בבהירות לדבריו של עו"ד ויינרוט. בית המשפט קבע כי יש לדחות את גרסת רבינוביץ כאילו מלכתחילה הייתה הזמנה של הפטריארך להגיע אליו ב-13.4.2000, וברגע האחרון דחה הפטריארך את הפגישה. המועד ש"נבחר" מתיישב יותר עם המטרה שיוחסה לו – לנסות ולתפוס שעת כושר להשלמת העסקה. אכן, העיתוי החריג – בסמוך לכניסת השבת ולאחר טיפול הדיאליזה, כשהוכח שהפטריארך לא נהג לקיים פגישות לאחר טיפול כזה – מצביע על בחירת שעת כושר מתאימה. עוד שם בית המשפט את הדגש על שליטתו של רבינוביץ בשאלה מי יעלה אל הפטריארך ומתי; על העדר ייצוג משפטי לפטריארכיה בעסקה בסדר גודל כזה ובניגוד למקובל אצל הפטריארכיה; ועל העדר תיעוד לשינויים שנעשו בהסכם לבקשת רבינוביץ, כביכול לפי דרישת הפטריארך. שני עניינים אחרונים אלה מצביעים, כפי שקבע בית המשפט, על כך שלא היה משא ומתן אמיתי קודם לעסקה ועל כך שיש לדחות את הטענה כי השיקים נמסרו לפטריארך ביום 14.4.2000. בית המשפט התבסס גם על כך שהתקיימו מגעים מוקדמים, עוד לפני "מועד החתימה", עם שני חלפני הכספים גרוס וטויב, בעניין הצורך הצפוי לפרוט את השיקים, או להעביר את תמורתם לחו"ל.
24. רבינוביץ טוען כי בית המשפט הסיק מסקנות מפליגות מכך שהתרחיש האלטרנטיבי הועלה רק במועד שהועלה, בהגיע מועד עדותו של רבינוביץ. כאמור, רבינוביץ טען כי הדבר שהיה חשוב לו באמת בעת שנחקר במשטרה, היה להתאים את גרסתו לגרסה שנמסרה בהעדרו במשפט האזרחי. לטענתו, בית המשפט ביסס את ממצאיו על העדר מהימנות גרסתו של רבינוביץ לאור התנהלותו האמורה, ואולם, חוסר מהימנות אינו יכול להוות תחליף לראיה פוזיטיבית. נוכח טענה זו ראוי להרחיב מעט את הדיבור על המקום הגיאומטרי של נושא חוסר המהימנות בענייננו: אכן, בית