30. לטענת רבינוביץ, הפטריארך רצה מלכתחילה לקבל את כל התמורה במזומן, אך עו"ד ויינרוט ששימש כנאמן לעסקה, לא היה מוכן לשאת עליו סכום כזה. זה היה למעשה הסברו של רבינוביץ לכך שבבוקר יום א' ה-16.4.2000, הגיעו אליו כדבריו שני הכמרים כדי לפרוט את השיקים. לשמחתו, כך העיד, הוא התבקש לפרוט "רק" 9 מיליון דולר, ולא את כל הסכום על-סך 16 מיליון דולר. בית המשפט המחוזי מציין כי לכאורה יש ביסוס לדברי רבינוביץ בדברי מורגנשטרן. זה האחרון העיד כי עוד ביום ו' אמר לו רבינוביץ שהפטריארך אמר לו שישלח אליו כמרים עם השיקים כדי לפדות אותם. כשהגיעו אליו הכמרים ובידיהם שיקים על-סך 9 מיליון דולר, התקשר רבינוביץ לגרוס, אך זה מסר כי אין לו אפשרות להשיג 9 מיליון דולר במזומן, אלא לכל היותר מיליון דולר. לכן, פנה רבינוביץ אל מורגנשטרן וזה האחרון פנה לחלפן הכספים טויב. משהסתבר שלא ניתן להשיג די מזומן, נסע רבינוביץ לדבריו לבנו צבי, יחד עם שני הכמרים, כדי לקחת מזוודה שלו שהייתה בבית בנו בירושלים ובה 3.5 מיליון דולר במזומן. רבינוביץ מסר לדבריו לכמרים את המזוודה על תכולתה. טויב מסר לכמרים 700,000 דולר במזומן ביום 16.4.2000 ועוד 3.8 מיליון דולר מסר להם טויב ביום 18.4.2000, כנגד הצגת פתק שנמסר להם ביום 16.4.2000. מכאן, שהכמרים קיבלו, לטענת רבינוביץ, 700,000 דולר מטויב במזומן, ועוד 3.8 מיליון דולר קיבלו מטויב יומיים אחר כך. מרבינוביץ קיבלו הכמרים 3.5 מיליון דולר במזומן במזוודה. כאמור, לטענת רבינוביץ, את מיליון הדולר שקיבל מגרוס ב-16.4.2000, הוא מסר לכומר שלישי בבית המלון בו התגורר אז. בדרך זו של "קיזוז" מסביר רבינוביץ את העברת הסכומים לחשבונו שלו בחו"ל.
31. בית המשפט דחה את הטענה לפיה הועברו אל "הכמרים" 3.5 מיליון דולר במזומן, שהיו כביכול במזוודה אצל בנו של רבינוביץ, צבי. בעניין זה גרסת רבינוביץ
--- סוף עמוד 21 ---
נתמכה בעדות בנו צבי ובעדות מורגנשטרן. בדחותו את הטענה, ציין בית המשפט כי גרסה בדבר תשלום במזומן הינה תמיד קשה להפרכה. בית המשפט העיר – וקשה שלא להתרשם מההיגיון שבדבריו – כי אם היו לרבינוביץ כטענתו, 3.5 מיליון דולר אצל בנו, הוא יכול היה לשלם סכום זה לפטריארך עוד ביום ו', בתמורה לשיקים על סכום זה, וזאת בלי לשלם עמלות פריטת שיקים; זאת ועוד, מלכתחילה יכול היה רבינוביץ לבקש מהחלפנים לפרוט ביום א' רק 5.5 מיליון שכן היו בידו לדבריו 3.5 מיליון דולר במזומן. בית המשפט התייחס לקיומן של סתירות שונות בין הגרסאות שנמסרו בעניין זה: רבינוביץ טען כי הגיע אל בנו צבי עם שני הכמרים והוא פתח את המזוודה בתא המטען וקרא לאחד הכמרים לצאת מן הרכב ולראות את הכסף. לעומתו, בנו צבי ציין כי אביו הגיע לבד, והוא, צבי הוריד את המזוודה לרכב שכור בו נהג האב. מסתירות אלה (וסתירות רבות נוספות), הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי אין להיזקק לגרסת רבינוביץ בדבר תשלום של 3.5 מיליון דולר במזומן לשני כמרים בלתי מזוהים. זהו ממצא בדבר מהימנות. ממצא זה מעוגן היטב בראיות שעמדו בפני בית המשפט קמא ואין מקום להתערב בו.