71. הלכה היא כי היסוד הנפשי הנדרש ממסייע מורכב משלושה רכיבים: מודעות לטיב ההתנהגות המסייעת; מודעות לכך שהמבצע העיקרי מבצע או עומד לבצע את העבירה העיקרית; ומטרה לסייע למבצע העיקרי. יודגש כי על פי פסיקתו של בית משפט זה רכיבי המודעות שביסוד הנפשי האמור, עשויים להיות מוחלפים בעצימת עיניים. כלומר, גם אם הנאשם לא היה מודע לכך שהתנהגותו מסייעת לביצוע העבירה העיקרית, ניתן להרשיעו בסיוע – וזאת אם יוכח שנתעורר אצלו, באופן סובייקטיבי, חשד ממשי באפשרות זו, אך הוא נמנע מלבררו. לעניין המטרה לסייע, נקבע כי כאשר המסייע צפה ברמה קרובה לוודאות שהתנהגותו תתרום לביצוע העבירה העיקרית, הרי שהדבר יכול להוות תחליף למטרה לסייע, במסגרת כלל הצפיות. קרי, גם אם המסייע
--- סוף עמוד 41 ---
לא רצה בהתרחשות העבירה העיקרית, מספיק שהיה מודע ברמה קרובה לוודאות לכך שפעולותיו מסייעות להגשמתה, על מנת שניתן יהיה להרשיעו כמסייע (ראו למשל: ע"פ 320/99 פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3) 22, 37-32 (2001) (להלן – עניין פלונית); ב-ע"פ 11131/02 יוספוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(3) 917, 924 (2004); סעיף 8 לפסק הדין ב-ע"פ 7580/02 ג'אבר נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 22.9.2005); סעיף 9 לפסק הדין ב-ע"פ 9826/05 מחאג'נה נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 9.7.2008)).
אחד הרכיבים המשמעותיים בהוכחת היסוד הנפשי של המסייע הוא המטרה המיוחדת לסייע למבצע העיקרי, דהיינו צריכה להתקיים תכליתיות אצל המסייע לעזור למבצע העיקרי. את דרישת התכליתיות במסגרת היסוד הנפשי של המסייע היטיב לבטא המלומד פלר באומרו:
"...מדובר בתכליתיות הסיוע, המתבטאת ב'מטרה' המייחדת את המחשבה הפלילית הצפונה בסיוע לדבר עבירה, לאפשר את ביצועה על-ידי אדם אחר, או להקל עליו את ביצועה..." (ש"ז פלר יסודות בדיני עונשין ב 261 (1987); עוד לעניין זה ראו עניין פלונית, לעיל, בעמוד 33).
לאור אמות מידה אלה, נבחן האם ניתן לקבוע כמסקנה אחת ויחידה מן הראיות כי התקיים במורגנשטרן היסוד הנפשי של עבירת הסיוע על בסיס הראיות הנסיבתיות העומדות לחובתו.
72. כאמור, הבסיס הראשון ממנו הסיק בית המשפט המחוזי את קיומו של היסוד הנפשי של מורגנשטרן כמסייע הוא שותפותו העסקית עם רבינוביץ, במובן זה שבית המשפט המחוזי קבע כממצא עובדתי שמורגנשטרן היה נציגו של רבינוביץ בישראל וניהל בשמו את העסקים תוך ביצוע מגוון הפעולות הנדרשות לשם השלמת עסקאות המקרקעין, כך שהייתה ביניהם מערכת אמון מלאה, ולכן אין זה מתקבל על הדעת כי רבינוביץ לא שיתף את מורגנשטרן בסוד העניינים ובכוונתו להונות את הקק"ל ואת ממשלת ישראל. לפיכך, סבר בית המשפט המחוזי כי משהיה מורגנשטרן מודע לכוונתו הפלילית של רבינוביץ ואף היה מודע לכך שפעולותיו מסייעות לרבינוביץ בהגשמת המרמה והזיוף כאמור, הרי שנתגבשה אצלו הכוונה לסייע לרבינוביץ בהגשמת מזימתו. ואולם, השאלה היא האם אמנם ניתן לגזור מהשותפות העסקית-מקצועית שבין מורגנשטרן לבין רבינוביץ גם שותפות פלילית. סבורים אנו כי התשובה לשאלה זו