הרשעה על סמך ראיות נסיבתיות
67. בית משפט זה הדגיש לא אחת כי ניתן להרשיע נאשם על בסיס ראיות נסיבתיות בלבד. ואולם, נקבע כי בטרם יעשה כן בית המשפט, יבחן הוא את מכלול הראיות הנסיבתיות ואת הסברי הנאשם במבחני ההיגיון וניסיון החיים, ורק אם המסקנה המרשיעה גוברת באופן ברור והחלטי על כל תזה חלופית ולא נותרת כל מסקנה סבירה אחרת, ניתן לומר שאשמת הנאשם הוכחה מעל לכל ספק סביר (ראו למשל: סעיף 22 לפסק הדין בעניין פלוני; יעקב קדמי על הראיות חלק שני 692 (מהדורה משולבת ומעודכנת, 2003), להלן – קדמי).
68. העיקרון המנחה בניתוחן של ראיות נסיבתיות הוא שיש לבוחנן בהליך תלת שלבי, כפי שהדגישה השופטת פרוקצ'יה בסעיף 3 לפסק דינה ב-ע"פ 9372/03 פון וייזל נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(1) 745, 754 (2004):
"בשלב ראשון נבחנת כל ראיה נסיבתית בפני עצמה כדי לקבוע אם ניתן להשתית עליה ממצא עובדתי; בשלב שני, נבחנת מסכת הראיות כולה לצורך קביעה האם היא מערבת, לכאורה, את הנאשם בבצוע העבירה, כאשר הסקת המסקנה המפלילה היא תולדה של הערכה מושכלת של הראיות, בהתבסס על ניסיון החיים ועל
--- סוף עמוד 40 ---
השכל הישר. המסקנה המפלילה עשויה להתקבל גם מצירופן של כמה ראיות נסיבתיות, אשר כל אחת בנפרד אמנם אינה מספיקה לצורך הפללה, אך משקלן המצטבר מספיק לצורך כך. בשלב שלישי, מועבר הנטל אל הנאשם להציע הסבר העשוי לשלול את ההנחה המפלילה העומדת נגדו. הסבר חלופי למערכת הראיות הנסיבתית, העשוי להותיר ספק סביר ביחס להנחה המפלילה את הנאשם, די בו כדי לזכותו. בית המשפט מניח את התיזה המפלילה של התביעה מול האנטי-תיזה של ההגנה, ובוחן האם מכלול הראיות הנסיבתיות שולל מעבר לכל ספק סביר את גרסתו והסברו של הנאשם" (ההדגשות אינן במקור).
69. יודגש כי במסגרת השלב השלישי של בחינת הראיות הנסיבתיות, יש לבחון את ההסבר שמציע הנאשם לנסיבות המפלילות בראי מבחן הספק הסביר. הסברו של הנאשם יוכל להוביל לזיכויו מחמת הספק, אם בהסבר החלופי המוצע על ידו יש כדי להטיל ספק בעוצמת הראיות המפלילות שהציגה המאשימה. לדעתנו וכפי שיפורט הראיות נגד מורגנשטרן שהן ראיות נסיבתיות אינן עוברות את סף המבחן השני ולכן אין אנו מייחסים משמעות לכך שההסבר לפיו רבינוביץ הונה גם את מורגנשטרן הועלה רק מפי הסניגור ולראשונה בערעור.
70. נצא ונראה האם הראיות הנסיבתיות עליהן הסתמך בית המשפט המחוזי מעלות מסקנה אחת ויחידה אפשרית בדבר אשמתו של מורגנשטרן בסיוע לביצוע עבירות הזיוף והמרמה על ידי רבינוביץ. כאמור, המחלוקת בין הצדדים היא בעיקר בדבר קיומו של היסוד הנפשי הנדרש לעבירת הסיוע. על היסוד האובייקטיבי של המעשים עמדנו בהרחבה אגב דיון בעניינו של רבינוביץ.