ואולם, גם בראיות אלה אין להוביל למסקנה אחת ויחידה בדבר מודעותו של מורגנשטרן למרמה ולזיוף ו/או לרצונו לסייע לרבינוביץ בעבירות, שכן כפי שקבע בית המשפט המחוזי כממצא עובדתי, מורגנשטרן היה עוזרו ונציגו של רבינוביץ בישראל ובמסגרת זו הוטל על מורגנשטרן כעניין שבהגדרה לבוא במגע עם עורכי הדין המלווים ולטפל בכל ההליכים הכרוכים בסגירת העסקאות. יוצא אפוא כי בהתבסס על קביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי, ניתן להגיע לכלל מסקנה כי טיב הפעולות המחשידות את מורגנשטרן נכלל במסגרת הגדרת תפקידו כנציגו בישראל של רבינוביץ ונדרש בתוקף השותפות העסקית שלו עם רבינוביץ ששהה אותה עת בארצות-הברית, ולא מעבר לכך.
75. שאלה אחרת שעולה היא האם לא היה בנסיבות הפרשה כדי לעורר את חשדו של מורגנשטרן, והאם משנמנע לבררן עצם הוא את עיניו? לא נוכל להשיב על כך בחיוב בדרגת הודאות הנדרשת במשפט פלילי. לכל הנוגעים בדבר, לרבות ובעיקר עו"ד ויינרוט, הקק"ל וממשלת ישראל, היה ברור שמדובר בעסקה חשאית ורגישה הדורשת נקיטת אמצעים מיוחדים בשל האינטרסים הפוליטיים המעורבים בעניין והלחצים שהופעלו על ידי גורמים פרו-פלסטיניים על הפטריארך, אשר בעטיים עלה החשש כי הפטריארך יחזור בו מהסכמתו לעסקה, ולפיכך נדרשה בנסיבות העניין שיטת פעולה ייחודית ושונה מהנהוג בעסקאות כגון דא. החשש האמור אף הוביל את ממשלת ישראל והקק"ל להבין כי הפטריארכיה לא תוכל להתקשר עם חברה בעלת זיקה יהודית-ישראלית ובדיוק בשל כך הסכימו ממשלת ישראל והקק"ל להעביר 20 מיליון
--- סוף עמוד 44 ---
דולר לחברה זרה – שיטת פעולה בלתי שגרתית בהתחשב בעובדה שמדובר ברכישת זכויות בקרקעות על ידי המדינה באמצעות קק"ל בקנה מידה כה נרחב. מה לנו לדרוש ממורגנשטרן לחשוד ולפשפש בהוראות שקיבל מרבינוביץ אם אף ממשלת ישראל, אשר חבה בנטלי בדיקה מוגברים עובר לשימוש בכספי הקופה הציבורית, הולכה שולל על ידי רבינוביץ ונפלה אף היא בפח שהטמין לה. אכן אין כל הצדקה לעשות כן לאחר שנוכחנו לדעת בדיעבד כי המדינה עצמה והגורמים מטעמה הולכו שולל אחר מקסמי השווא שהציג בפניהם רבינוביץ. אין לשלול את האפשרות שמורגנשטרן אף הוא האמין למצג השווא של רבינוביץ אשר גרם לו לפעול במהלך שלביה השונים של העסקה לשם קידומה, תוך מתן אמון כי מדובר בעסקה אותנטית שתשיא את רווחיהם של המערערים ותיטיב עם כולם.
76. עוד ייאמר כי גם אם מורגנשטרן היה מעורב בתיאום התצהירים בסמוך לאחר חשיפת הפרשה ובמסגרת ההליך האזרחי, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, עדיין אין בכך כדי לנטוע בו את אותו יסוד נפשי של סיוע בשעת מעשה, שכן מדובר בנקודת זמן מאוחרת באופן משמעותי לפעולות המרמה והזיוף של רבינוביץ, ולא ניתן להשליך באופן ישיר מאירועים אלה שהתרחשו בדיעבד לגבי הלך נפשו של מורגנשטרן בנקודת הזמן המוקדמת של הכנת פעולות המרמה והזיוף ומימושן.