--- סוף עמוד 5 ---
במזומנים לפטריארך. בית המשפט המחוזי לא היה מוכן לקבל את עדויותיהם של רבינוביץ והמקורבים לו בעניין זה. נותרה בעינה עובדה רבת משמעות לפיה, יומיים לאחר העסקה, רבינוביץ החזיק בשיקים שאמורים היו להיות ברשות הפטריארך. הממצא לפיו השיקים לא נמסרו לפטריארך במעמד "העסקה"; הממצא לפיו רבינוביץ לא קיבל שיקים מידי שני כמרים לאחר העסקה; והממצא לפיו רבינוביץ לא העביר לפטריארך מזומנים חלף השיקים – הם כולם ממצאים שבעובדה, המבוססים, כפי שנראה, על קביעות בעניין מהימנות. מעובדות אלה, בהצטרפן לעובדות רבות נוספות, הסיק בית המשפט המחוזי את מסקנותיו. על כן, חשוב להדגיש כבר בתחילת הדברים את ההבחנה החשובה בין הסקת מסקנות על סמך ראיות נסיבתיות לבין קביעת העובדות מהן מוסקות המסקנות. על ההבדל בין ראיה ישירה לבין ראיה נסיבתית עמדה, למשל, השופטת א' פרוקצ'יה ב-ע"פ 6167/99 בן שלוש נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 577, 586 (2003):
"ראיה ישירה מוכיחה עובדה מסוימת במישרין, באמצעות הצגת חפץ, מסמך, או עדות אדם אשר קלט אותה בחושיו. הראיה הנסיבתית נבדלת מן הראיה הישירה בכך שהיא אינה מוכיחה במישרין עובדה מן העובדות הטעונה הוכחה, אלא מוכיחה קיומה של נסיבה שממנה, על דרך היסק הגיוני, ניתן להסיק את דבר קיומה של העובדה הטעונה הוכחה. שתי צורות ההוכחה הישירה והנסיבתית הינן דרכים קבילות להוכחת עובדות. עליונותה של הראיה הישירה על פני הראיה הנסיבתית משתקפת בכך שנילווה לה אך יסוד אחד של קושי – החשש מפני שיקריות הראיה. קושי זה נילווה גם לראיה הנסיבתית, אולם לכך מצטרף קושי נוסף - הטעות האפשרית שבהיסק ההגיוני מהראיה הנסיבתית לעובדה שמבקשים להוכיחה".
אכן, לעניין קביעת עובדות היסוד (מהן מבוצע ההיסק), ובפרט קביעת עובדות על יסוד מהימנות של עדים, לערכאה הדיונית נודע יתרון ברור והכלל לגביהן הוא שבית משפט שלערעור לא ייטה להתערב בהן. לעומת זאת, לגבי השלב של ביצוע ההיסק הלוגי מן התשתית העובדתית שנקבעה, פוחתת הסתייגותה של ערכאת הערעור מהתערבות בקביעותיה של הערכאה דלמטה. כפי שציין השופט א' א' לוי בסעיף 4 לפסק דינו ב-ע"פ 2977/06 פלוני נגד מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 17.3.2008) לעניין מידת התערבותה של ערכאת הערעור:
"... במשך השנים נקבעו חריגים לאותה הלכה [הלכת אי ההתערבות בממצאי הערכאה הדיונית]. ראשית, נקבע כי
--- סוף עמוד 6 ---