סיכום התרשמות מעדויות נתבע 4, נתבעת 3, נתבע 1 ונתבע 5
--- סוף עמוד 51 ---
258. הסכם המתנה היה אירוע משמעותי בחיי המשפחה ובוודאי ביחסי מקבלי המתנה עם האם. הגרסה של נתבע 4, נתבעת 3 ונתבע 1 כי לא שוחחו עם האם, לא שמעו ממנה על המתנה ואף לא הודו לה על נדיבותה מעלה ספקות מהותיים. כך גם גרסתו של נתבע 5 לגבי הנסיבות הקשורות למתנה.
259. המאפיין של עדויות ארבעתם הוא כי הם התחמקו בנושאים רבים מלענות תשובות מלאות וחזרו פעמים רבות מאוד על כך שהם אינם זוכרים, לא התעניינו, לא יודעים, עבר זמן.
עמדתה ועדותה של נתבעת 2 בנושא הסכם המתנה
260. נתבעת 2, מקבלת המתנה הרביעית, הציגה עמדה מורכבת שונה מהותית משאר אחיה (התובעים והנתבעים). התנהלותה ועמדתה היו משמעותיים מאוד להליך זה (ולהליך העזבונות) ועל כן יובאו בהרחבה.
261. ביום 12.7.2012 הוגשה התביעה לביטול הסכם המתנה. בתביעה הייתה נתבעת 2, שהועברו אליה כבר הזכויות לפי הסכם המתנה, נתבעת.
262. ביום 15.7.2012 – 3 ימים לאחר הגשת התביעה - חתמה נתבעת 2 על תצהיר מפורט בענייני התביעות בפני ב"כ התובעות, עו"ד קראוס. תצהיר זה צורף כחלק מתצהירי עדות ראשית של התובעות לתיק. במסגרת תצהיר זה נתבעת 2 מתארת בפירוט רב את נסיבות הסכם המתנה וחתימתה. להלן החלקים המהותיים מתצהירה של נתבעת 2 לגבי הסכם המתנה והעברת הזכויות:
"3. אני מבקשת לפרט את הידוע לי בנוגע לפעולת המתנה שנעשתה כביכול במתנה לארבעה מתוך אחד עשר ילדיה. אני הייתי אחת מתוך ארבעה אלו.
4. אמי מעולם לא דיברה איתי על רצון לתת לי או למי מאחי מתנה את הדירה שלה, אני יודעת כי כל החיים היא אהבה את כל ילדיה ומעולם לא שמעתי אותה שהיא רוצה לתת לי או רק לחלק מהאחים מתנה את הדירה או להפלות בין האחים. מעולם לא שמעתי דבר כזה למרות שאני הבת השניה, והייתי קרובה מאוד מאוד לאמא (אפילו גרתי עם אמא בדירה שלה תקופה של כעשרים שנה, עד מספר שנים לפני פטירתה).
אני יודעת כי אמא רצתה שאחי נתבע 1 ימשיך להתגורר בדירה, שכן הוא גר איתה שם כעשר שנים.
5. יום אחד, פנה אלי אחי נתבע 5 ואמר לי כי אחיותי רוצות לסלק את אחי נתבע 1 מהדירה, ולכן צריך להעביר את הדירה על שם ארבעתנו,
--- סוף עמוד 52 ---
הוא אני, נתבע 1 ונתבעת 3, שכן אנחנו לא נזרוק את אחינו נתבע 1 מהדירה.
אני לא חשבתי שמדובר בפעולה שמעבירה את הדירות רק לארבעתנו אלא שמבטיחה רק שנתבע 1 ימשיך להתגורר בדירה.