פסק דין
מהות ההליך
התובעים עותרים למתן סעדים הצהרתיים ונוספים (לרבות צווי עשה ואל תעשה). הסעדים נסבים על חוזה למכר מקרקעין של התובעת 1 (להלן: "סעדה") ואמה החורגת ז"ל (להלן: "וידאד") לעו"ד דוברונסקי (להלן: "הנתבע") וכן על שני ייפויי כוח בלתי חוזרים, החתומים בידי סעדה ווידאד, ומסמיכים את הנתבע להעביר את המקרקעין, נושא חוזה המכר, לשמו או לפקודתו.
תמצית הטענות המרכזיות של הצדדים
1. עיקר טענות התובעים הן אלה:
(א) סעדה ווידאד (תושבות ואזרחיות צ'ילה) היו בעלות נכסי מקרקעין בתל אביב-יפו. הן הסכימו בשנת 1983 כי הנתבע ינהל את נכסי המקרקעין שלהן בישראל. לשם הסמכתו לניהול זה בלבד ולבקשת הנתבע, נחתמו על ידיהן חוזה ניהול וכן ייפויי כוח בלתי חוזרים. המסמכים הללו כתובים בשפה האנגלית שאינה נהירה לסעדה ולוידאד;
(ב) בשנת 1989, הודיע הנתבע לסעדה ולוידאד כאילו נכסיהן הולאמו על ידי מדינת ישראל וכאילו הוצאו נגדן צווי מאסר בשל חובות כבדים שנצברו בגין הנכסים ומוטב להן להימנע מביקור בישראל (סעיף 3 לכתב התביעה);
(ג) בשנת 2008, השתמש הנתבע בייפויי הכוח הבלתי חוזרים (שניתנו לו לשם ניהול הנכסים) על מנת לנסות ולהעביר את הנכסים לבעלותו. אגב כך, מסר הנתבע ללשכת רישום המקרקעין הודעה כוזבת כאילו סעדה נהרגה ברעידת אדמה בצ'ילה (סעיפים 6 ו-71 לכתב התביעה);
(ד) ייפויי הכוח הבלתי חוזרים ככל הנראה מזויפים ובכל מקרה – נעדרי תוקף מחמת שורה ארוכה של פגמים שנפלו בהם ובאישורם כמסמכים החייבים אימות ואישור נוטריוני-קונסולרי
--- סוף עמוד 4 ---
(סעיף 9 רישא וסעיף 89 לכתב התביעה), מה גם שנחתמו על החלק ומולאו לאחר מכן על ידי הנתבע (סעיפים 38, 93 ו-95 לכתב התביעה);
(ה) בכל מקרה – גם אם ייפויי הכוח הבלתי חוזרים אינם מזויפים, הריהם חסרי תוקף "בשל העובדה כי ניטלו במירמה, בהטעיה ובעושק" (סעיף 9 סיפא וסעיף 92 לכתב התביעה);
(ו) החוזה שנחתם, עסק במינוי הנתבע לשמש מנהל נכסי המקרקעין של סעדה ווידאד. אולם, לאחר החתימה על החוזה, החליף הנתבע חלק מעמודיו, בעמודים בעלי תוכן אחר ושונה לחלוטין מן המוסכם, קרי החוזה פשט תוכן של חוזה לניהול נכסי מקרקעין ו"הולבש" בתוכן של חוזה מכר (ראו עמ' 956 שורות 30 – 31; עמ' 976 שורה 19; עמ' 1057 שורות 2 – 4 לפרוטוקול).
2. בכתב הגנתו, כפר הנתבע בטענות התובעים וטען, בתמצית, כי רכש כדין את הבעלות בנכסים. עיקר גרסתו העובדתית היא כדלקמן: