למניעת הכברת מלל מיותר, אציין כבר כאן כי ההדגשות במובאות השונות לעיל ולהלן – הן שלי, אלא אם כן ייאמר אחרת.
דיון והכרעה
המתווה הנורמטיבי
דיני כריתת חוזה
27. כיצד נכרת חוזה ומהם הכלים שבעזרתם בוחן בית המשפט את השאלה אם אכן נכרת חוזה ואם כן – מה תוכנו?
כריתת חוזה
28. סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי), קובע כי חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול.
הצעה מהי? סעיף 2 לחוק החוזים קובע כי "פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה...". מכאן שהיסודות המרכיבים את ההצעה הם שלושה: פניה, גמירת דעת ומסוימות. הפנייה הינה הביטוי החיצוני של רצון המציע (ג' שלו דיני חוזים – החלק כללי 187 (2005) (להלן: "שלו דיני חוזים").
קיבול מהו? סעיף 5 לחוק החוזים קובע כי קיבול הוא הצהרת רצונו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה. בדומה להצעה, גם הקיבול הוא הצהרת רצון המעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר בחוזה בהתאם להצעה.
29. הסכמת הצדדים היא בסיסו של החוזה. כאמור, על מנת לומר כי מפגש רצונות הנביע חוזה, חייבים להימצא בו שני יסודות מהותיים: גמירת דעת ומסוימות.
--- סוף עמוד 13 ---
(א) גמירת דעת משמעה רצון מגובש של הצדדים להתקשר בחוזה, כוונה רצינית להתקשר בחוזה והחלטיות. המבחן להתקיימותה הינו מבחן אובייקטיבי, קרי הביטוי החיצוני אשר נותן בעל דין לרצונו להתקשר בחוזה עם משנהו (ע"א 8430/06 שבתאי נ' ספני, ניתן ביום 3.11.08, פורסם במאגר נבו; פסקה 36 לע"א 692/12 פרידמן נ' שפירא, ניתן ביום 7.8.13, פורסם במאגר נבו). גמירת הדעת אינה תלויה בתחושותיהם הסובייקטיביות של הצדדים. היא נבחנת על-פי אמת מידה של האדם הסביר (ע"א 692/86 יעקב בוטקובסקי ושות' – חברה לייבוא ושיווק בע"מ נ' גת, פ"ד מד (1) 57, 67 (1989). להלן "פרשת בוטקובסקי נ' גת"; ע"א 3102/95 כהן נ' כהן, פ"ד מט (5) 739, 743 (1996); ד' פרידמן ונ' כהן חוזים כרך א 156 (1991)). במקרה בו הגילוי החיצוני של הרצון ברור, אך אחד הצדדים צופן כוונה פנימית, שאיננה עולה בקנה אחד עם הגילוי החיצוני, ואילו הצד השני אינו ער לכך, יכריע הגילוי החיצוני ואילו הכוונה הפנימית תיסוג מפניו. בפרשת בוטקובסקי נ' גת, נפסק בין היתר כי "חתימתו של צד על גבי חוזה כתוב מהווה ראיה חזקה (אולי מכל ראיה אחרת) לגמירת דעתו" (שם, בעמ' 70).