"אנו, החתומים מטה... כלנו תושבי טמרה, והואיל ולכל אחד מאתנו בעלות בשעור 1/6 חלקים בחלקה 9 גוש 18582 ששטחה הכולל 6428 מ"ר והרשומה על שמנו בלשכת רישום המקרקעין (הטאבו) והיא לא נמכרה ואין עליה שעבוד או עיקול. והואיל והגענו לידי הסכם עם מר עלי סאלח נאטור... למכור לו את חלקינו הרשומים על שמנו כלומר 1/6 חלקים לכל אחד משלושתנו בחלקה הנ"ל תמורת סך 2000 ש"ח לכל אחד מאתנו כלומר סך 6000 ש"ח לשלושתנו. על כן אנו מאשרים כי מכרנו לנ"ל את החלקים הנ"ל וקיבלנו ממנו את מלוא התמורה וחתימתנו על יפויי כוח זה מהווה אישור והודאה כי התמורה שולמה לנו במלואה... לשם ביצוע המכר... אנו מייפים את כוחו של מר שחאדה סלמאן סלמאן ... להיות נציגנו ומיופה כוח מטעמנו ל...העברת ורישום הזכויות בטאבו ע"ש הקונה...".
בית המשפט פסק כי ייפוי כוח זה מקיים את דרישת הכתב, נוכח ההתחייבות המפורשת למכירת הזכויות ולאורם של הפרטים החיוניים שצוינו בו (זהות הצדדים, זיהוי המקרקעין, טיב העסקה והתמורה). לא זו אף זו: ייפוי הכוח שלשונו הובאה לעיל, מספר בעצם את סיפורה של העסקה. הוא מתאר את מהותה ובא חלף חוזה המכר.
אשר לתמורה – יש ואי-איזכור התמורה לא יפגום בפן החוזי של ייפוי הכוח (ראו, למשל, פסקה 24 לפסק הדין בפרשת אלקודס; פסקה 17 לפסק הדין בת"א (מחוזי י-ם) 8377/06 עליאן נ' אלמוגרבי, ניתן ביום 3.11.11, פורסם במאגר נבו; פסקה 20 לפרשת הזימה), וזאת – שעה שמצוין בייפוי הכוח כי מלוא התמורה כבר שולמה (בלשון עבר) למוכר.
--- סוף עמוד 18 ---
כללו של דבר, ייפוי כוח כמתואר מעלה הוא דו תכליתי ומגלם הן את הפן החוזי והן את הפן של שליחות;
המטרה האחרת – "נקודתית": המסמך מהווה רק מכשיר להבטחת ביצועה של עסקה במקרקעין, לאמור: כלי משני הטפל לזכות גופה (ע"א 1516/99 לוי נ' חיג'אזי, פ"ד נה (4) 730, 745 (2001); ע"א 3812/97 ארזי נ' קישק, ניתן ביום 15.9.99, פורסם במאגר נבו; ע"א 3991/96 וילוז'ני נ' מעלה השרון (הרצליה) בנין והשקעות 93 בע"מ ואח', פ"ד נב (5) 278, 285 – 286 (1998); א' ברק חוק השליחות כרך שני 1244 ואילך (1996)). ייפוי כוח כזה מגלם פן אחד בלבד, זה של שליחות. הפן החוזי נפקד הימנו והוא טעון מסמך (אחר) בכתב.
נטל השכנוע: כללי
39. ככלל, תובע נושא בנטל השכנוע באשר לטענות אשר עילתו מושתתת עליהן; בהשלכה לענייננו: על התובעים הזרים להרים את נטל השכנוע בדבר אופי התקשרותם עם הנתבע, לאמור: ההתקשרות החוזית הייתה למינוי הנתבע כשלוח לניהול נכסי המקרקעין של סעדה ווידאד. בע"א 7456/11 בר נוי נ' מלחי, ניתן ביום 11.4.13, פורסם במאגר נבו (להלן: "פרשת בר נוי"), נפסק בעניין נטל השכנוע כי: