בפרשת בר נוי הנ"ל נפסק "שכמות הראיות ורף הראיות הנדרש לגבי טענת מרמה, אשר לה גוון מעין פלילי, הם גבוהים יותר ועל בית המשפט לבחון את הראיות בזהירות ובקפדנות". ראו גם פסקה 4 לפסק הדין בה"פ (מחוזי ת"א) 20796-10-12 אלאלוף נ' שוגרמן, ניתן ביום 21.3.13, פורסם במאגר נבו; פסקה 32 לפסק הדין בפרשת לזר נ' כהן).
נטל השכנוע בעסקאות מקרקעין
40. ברע"א 296/11 נג'אר נ' עליאן, ניתן ביום 23.2.12, פורסם במאגר נבו, נקבע (במותב תלתא) כי כאשר אדם ידוע כבעל מקרקעין וחברו טוען כי רכש אותם ממנו, האחרון הוא הטוען לשינוי המצב הקיים ועליו לשאת בנטל השכנוע. על פי דברים אלה, לפי המשפט המהותי, לו נתונה הבכורה ועל פיו יישק דבר גם בסוגיית זהות הנושא בנטל השכנוע, אם טוען בעל דין כי רכש מקרקעין מאת יריבו, והאחרון רשום כבעל המקרקעין, מוטל נטל השכנוע על אותו בעל דין הטוען כי רכש את המקרקעין. אחת היא אם בעל דין זה הוא תובע או נתבע.
41. יישום האמור בנושא נטל השכנוע לפרשתנו מלמד כדלקמן:
ראשית – התובעים נושאים בנטל השכנוע בנוגע לטענתם כי כרתו עם הנתבע חוזה שבו נתמנה לשמש שלוחם לניהול המקרקעין וכי האחרון זייף הן את החוזה בכך שהחליף חלק מדפיו בדפים בעלי תוכן שונה – קרי: של חוזה מכר – והן את ייפויי הכוח הבלתי חוזרים לאחר שנחתמו. כפי שיסתבר בהמשך, לא עלה בידי התובעים לשכנע כי כרתו חוזה ניהול עם הנתבע ולא הוכיחו כי הלה זייף את החוזה ואת ייפויי הכוח.
שנית – הנתבע נושא בנטל השכנוע לגבי טענתו (גם אם הגנתית היא באופייה) כי רכש מן התובעים הזרים את המקרקעין. הטעם לכך טמון בהנחתי, לטובת התובעים הזרים, כי הם רשומים כבעלי הזכויות בפנקס הזכויות (אף שאין הדברים כך לגבי חלק מן הנכסים). במסגרת זו ובהינתן ההנחה האמורה, נכון אני להניח כי על הנתבע לשכנע באמיתות חתימות סעדה ווידאד על חוזה המכר וייפויי הכוח הבלתי חוזרים, משום שהתובעים הזרים כופרים במסמכי הרכישה. כפי שנראה להלן, הוכיח הנתבע כי נכרת חוזה מכר וכי סעדה ווידאד חתומות עליו ועל ייפויי הכוח.
אבקש להדגיש את הברור מאליו: כלל הראיות שהובאו בידי שני הצדדים, הן המצע לקביעת העובדות בפסק הדין. ראיות היריב יכולות לשמש את בעל הדין הנושא בנטל השכנוע (ראו הסיפא לפסקה 17 לפסק הדין בפרשת בר נוי) ואין בוחנים רק את ראיות בעל הדין הנושא בנטל השכנוע.
למעשה, האמור מעלה אינו אלא על מנת להגדיל תורה ולהאדיר. זאת על שום שהכרעה על פי נטלי ההוכחה יאה למצב של תיקו ראייתי, כאשר כפות המאזניים מעוינות. רק במצב דברים זה יש